פורום תוכיפדיה
התנהגות - גרסה מובנת להדפסה

+- פורום תוכיפדיה (https://tukipedia.com)
+-- פורום: חומרי עזר למגדל (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=13)
+--- פורום: מילון מושגים (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=19)
+--- אשכול: התנהגות (/showthread.php?tid=127)

עמודים: 1 2 3 4


התנהגות - צבי דגן - 03-01-2018

אלטרואיסטיות ( זולתניות)
התנהגות אלטרואיסטית / זולתנית, היא הרצון לעזור לזולת, המתבטאת בהתנהגות העושה טוב למישהו אחר ללא תמורה.
התנהגות אלטרואיסטית / זולתנית, היא התנהגות שבה, הפרט מקריב את עצמו למען טובת הכלל.
אצל בעלי חיים רבים קיימת התופעה של "שומר" שעומד במקום גבוה ומזהיר את הקבוצה מפני הסכנה.
ה"שומר" הזה בזמן שהוא עסוק בתפקידו, לא יכול לאכול או לנוח ובכל זאת בוחר להישאר בתפקידו.






RE: התנהגות - צבי דגן - 03-01-2018

אלפא
המושג "אלפא", הוא מושג שמתאר את מנהיג הלהקה/הקבוצה.
בעלי-חיים חברתיים, שחיים בקבוצות (או צדים בלהקות), מאורגנים עפ"י היררכייה (מדרג) חברתית כאשר, נמצא שאחד הפרטים הוא השליט בקבוצה ונקרא "אלפא".
בד"כ יהיה זה הפרט החזק בלהקה (זכר או נקבה ולפעמים - שילוב של שניהם).
היתרון במבנה החברתי הזה הוא, שכך הלהקה מגדילה את סיכויי ההשרדות שלה, והצלחת הרבייה.
שכן, החזק יותר כבר הוכיח את עצמו ולכן כדאי לכל הלקה "להישמע" לו וגם להזדווג איתו.
ההיררכיה/המדרג החברתי (סולם הדרגות החברתי) משפיע על כל הפעילויות של הלהקה, החל ממקום הלינה הבטוח יותר (אצל תוכים - בראש העץ/הענף) ועד למי אוכל ראשון או משתלט על האזור העשיר יותר במזון.
זו הסיבה שאין להרשות לתוכי להיות על הכתף שלך, ועדיף לאפשר לו להיות בגובה שהוא נמוך יותר מגובה העיניים שלך.



RE: התנהגות - צבי דגן - 03-01-2018

אנתרופומורפיזם, האנשה/פרסוניפיקציה
אנתרופומורפיזם היא בעצם האנשה.
ייחוס מידות אנושיות לחיות ודוממים.
המושג זהה למושגים האנשה או פרסוניפיקציה שפירושו מתן אופי אנושי לבעלי חיים.
אנתרופומורפיזם היא ייחוס תכונות אנושיות לבעלי-חיים.
לפעמים יש לנו נטייה לייחס תכונות אנושיות לתוכים שלנו, ושוכחים שהם בעצם בעל-חיים ולא בני אדם.



RE: התנהגות - צבי דגן - 03-01-2018

אקלום / הסתגלות תוכי - התאמת התוכי לסביבה חיים חדשה
תוכי, כמו כל בעל-חיים אחר (כולל - האדם), צריך משך זמן מסויים כדי להתרגל לסביבה חדשה.
משך הזמן, תלוי בכל פרט ופרט וגם באופן העברתו מהסביבה שבה היה רגיל, אל הסביבה החדשה.
כדאי מאוד להעביר את התוכי בתוך קופסה קטנה (כדי שלא יוכל לקפוץ ולהשתולל בה), מחוררת (לאוויר) וחשוכה.
במשך זמן ההסתגלות, אסור להציק לתוכי ולהתקרב אליו רק כדי להוסיף מזון ו/או להחליף את מי השתיה.
במשך 20-36 (ולפעמים - יותר) השעות הראשונות, התוכי מאוד מבוהל ולא אוכל כלום (לא לדאוג) עד שיהי מאוד רעב ורק אז יתחיל לאכול.
איך תדע שתקופת האקלום?
תבחין, כאשר אתה מתקרב אל הכלוב, התוכי לא נלחץ, לא מתרחק ממך ומקבל אותך בשמחה.



RE: התנהגות - צבי דגן - 03-01-2018

האנשה
האנשה/פרסוניפיקציה/אנתרופומורפיזם,
האנשה היא, ייחוס מידות אנושיות לחיות ודוממים; אנתרופומורפיזם, מתן אופי אנושי.
האנשה היא ייחוס תכונות אנושיות למי שאינו אדם (בעלי-חיים, חפצים דוממים, איתני הטבע, אלים וכן הלאה).
לפעמים יש לנו נטייה לייחס תכונות אנושיות לתוכים שלנו, ושוכחים שהם בעצם בעל-חיים ולא בני אדם.



RE: התנהגות - צבי דגן - 03-01-2018

הצבת גבולות
הצבת גבולות פרושו, העברת מסר ברור לתוכי של מה מותר ומה אסור.
חשוב ביותר הוא להתמיד בעקביות אחורי המסר הזה, שאם לא תתמיד, התוכי יתבלבל ויפתח תינגוד ושנאה.
תפקידו של המגדל הוא להציב את הגבול, ולהחליט מה ייכנס בתוכו, ומה נכון לתוכי לעשות ומה - לא רצוי ואסור.
המסגרת הזו נחוצה לתוכי, שכן גם בטבע חברי הלהקה מעמידים גבולות האחד לשני ותמיד, התוכי הדומיננטי/השליט הוא זה שמחליט מהן הגבולות האלה.
במקרה שלנו, המגדל צריך לקחת את תפקיד  ה"שליט" ולהיות הדומיננטי מבין שניכם.
כאשר התוכי עובר את הגבול שקבעת לו,  אתה צריך לעצור אותו, להגיד לו "אסור" (או "לא"), בקול אסרטיבי והחלטי, אבל לא - בצעקות.



RE: התנהגות - צבי דגן - 03-01-2018

התנהגות טריטוריאלית
המושג "טריטוריאלי" מתייחס לבעלי חיים ממין מסויים שמגינים על שטח המחייה שלהם מפני בן מינו או ממינים אחרים.
בעלי-חיים אלה נקראים "בעלי חיים טריטוריאליים".

בעלי חיים טריטוריאליים מגינים על אזור המחייה שלהם במיוחד  לצורכי מזון ורבייה והם יגנו על השטח שלהם תוך כדי קרבות במיוחד עם בני מינם.
בעלי החיים נוהגים לסמן את שטח המחייה שלהם ע"י קולות (כמו שירת אדום החזה והנחליאלי) או ע"י סימון בריח - הפרשת גללים או שתן (כלבים, חתולים, צבאים), או שפשוף חלקי גוף, הנושאים בלוטות ריח למטרה זו, בצמחים וסלעים.



RE: התנהגות - צבי דגן - 03-01-2018

התנייה
התניה, היא צורת למידה שבה נרכשת התנהגות מסוימת, באמצעות יצירת קשר בין ההתנהגות לבין גירוי מסוים.
קיימים שלושה סוגים של גירויים הקשורים להתניה:

  1. חיזוק חיובי: לאחר ביצוע הפעולה, נותנים לתוכי גירוי נעים, כמו מזון שאהוב עליו, במטרה להגביר את ההתנהגות הזו.
  2. חיזוק שלילי: יש למנוע מהתוכי גירוי לא נעים (כמו געירה, נזיפה, עונש אחר) כתגובה לביצוע פעולה רצויה כלשהי, במטרה להגביר אותה.
    ההבדל בין שני החיזוקים הנ"ל הוא בכך שבחיזוק חיובי אנחנו נותנים משהו חיובי לתוכי, ואילו בחיזוק שלילי אנחנו מפסיקים דבר מה שלילי.

  3. הענשה (במקרה של תוכים - לא ממש עובד): מתן "עונש" (תגמול שלילי כגון גירוי לא נעים) כתגובה לביצוע פעולה כלשהי.
    אפשרות נוספת היא מניעת קבלת החיזוק החיובי בעקבות הפעולה.
    הוכח שאפשרות זו אינה יעילה ככל שמדובר באילוף תוכים.




RE: התנהגות - צבי דגן - 03-01-2018

חברות - מחוברת Socializing
תהליך הַ"חִבְרוּת" (Socializing), הוא תהליך שבו המגדל יוצר קשר אינטימי עם התוכי, שכולל: ליטופים, צעצועים, תשומת-לב, זמן איכות, ומרגיל אותו אל האדם.
בשלב מוקדם בחייו (3-7 ימים) הגוזל נלקח מהוריו הביולוגיים, מוכנס לאומנת/אינקובטור (מכשיר לדגירה מלאכותית של הגוזלים).
באומנת שומרים על טמפרטורה ולחות מתאימה וקבועה והמגדל מאכיל אותו בדייסה יעודית לגוזלים ומותאמת לכל סוג תוכי.

האכלת-יד היא רק אחד האמצעים (עם כי השכיח והטוב) שמשמשים אותנו בתהליך הַ"חִבְרוּת".
בהחלט ייתכן מצב שבו המגדל מצהיר בפני הקונה שהגוזלים שלו הם "האכלת-יד" ו"מוחתמים" ולכן תוכים אלה לא יחששו להיות בקרבת האדם.
לא אחת, אנו עדים לפרסומים של מגדלים שמצהירים שהגוזלים שלהם "האכלת-יד" ובעצם לא עברו תהליך "חִבְרוּת" איכותי.
תוכים כאלה, אכן לא יחששו להימצא בקרבת האדם אך, כאמור הם עלולים לפתח התנהגויות שאינן רצויות.
הדבר קורה לא אחת אצל מגדלים שבכל עונה מאכילים גוזלים רבים (ידוע לי שיש מגדלים שקונים גוזלים בני ימים אחדים, מאכילים ומוכרים אותם כתוכים "מחתמים") ואין להם את הפנאי ל"זמן איכות".
אבל אם בנוסף להיות התוכים "מוחתמים" לא יעברו תהליך "חִבְרוּת" איכותי שכולל: ליטופים, צעצועים, תשומת-לב וזמן איכות, סביר להניח שהתוכי לא יהיה חיית מחמד איכותי, שכן הוא עלול לפתח התנהגויות כמו: נשיכות, צרחות וכדומה.
עיין גם בקישורים האלה:



RE: התנהגות - צבי דגן - 03-01-2018

החתמה
  • זהו תהליך שבו צאצא נקשר להוריו והם אליו. ההחתמה מתרחשת מיד לאחר בקיעתו או לידתו של הצאצא.
    ההחתמה מתרחשת אצל היונקים, העופות (במיוחד דוגרי הקרקע) ובעצם אצל רוב בעלי החיים (אבל בהחלט - לא כולם).

  • תהליך ההחתמה מתבסס על מנגנון תורשתי, המשתנה ממין למין.
  • בתהליך (פרוצדורה) של "האכלת-יד" נעשית "החתמה" בין האדם לבין התוכי ולהפך.
  • מטרת ההחתמה בטבע היא ליצור קשר בלתי ניתק בין הצאצא להוריו, על מנת שיוכל לאתר את הוריו כדי שיגוננו עליו בתנאי סכנה, וכדי שיזינו אותו עד אשר יהיה לבוגר ויוכל לדאוג לכל מחסורו בתנאים רגילים.
    ההחתמה יוצרת גם מחויבות של ההורה כלפי הצאצא. מחויבות זו כוללת את הזנתו, שמירתו ולימודו של הצאצא דברים חשובים כגון תעופה ושחייה.

  • עוצמת ההחתמה שונה בין מין למין; בחלק מהמינים, כאשר הפרט מגיע לבגרות ההחתמה מוחלפת בהתנהגות הנורמטיבית למין.
    אצל מינים רבים ההחתמה נדרשת לבגרות המינית, וכאשר הפרט מחפש בן זוג, הוא מחפש בן זוג מאותו מין אליו הוחתם.


  • אופן ההחתמה:
  • ברגעים הראשונים לאחר הלידה או הבקיעה קיים פרק זמן, השונה בין מין למין, שבו החושים נמצאים במצב של רגישות יתר.
    במצב זה יש קליטה משופרת של כל הסביבה, דרך מלוא החושים, ובמצב זה מתרחשת, על פי רוב, ההחתמה.

  • אפרוחי האווז, למשל, מוחתמים על ידי הראשון ההולך לפניהם.
    אפרוחי הברכיות מוחתמים על ידי קולות געגוע, תנועה, וגודל גוף מסוים. אצל דגי הסלומון ההחתמה באה לידי ביטוי בהקשרות להרכב המים, כך שאותם דגים יחזרו למקור המים בו הושרצו ע"מ להתרבות בו מאוחר יותר.

  • מאפייני ההחתמה "צרובים" באופן גנטי בכל מין.
    אם מין מסוים מוחתם על ידי ריח, הוא יכיר את הריח הזה כבר מלידתו, ללא כל התנסות פיזית בריח, ובפעם הראשונה שהוא יחוש בריח הזה – הוא יוחתם.

  • לאופי החברתי של כל מין יש השפעה על עוצמת ההחתמה. בעל חיים המנהל אורח חיים חברותי יושפע מההחתמה יותר מאשר בעל חיים המקיים אורח חיים אינדיווידואליסטי.

  • החתמה למין אחר:
  • כיוון שהצאצא נולד כ"טאבולה ראסה" (לוח חלק), החתמה יכולה להתבצע על ידי כל מי שעונה לקריטריונים הנדרשים על ידי הצאצא - כך, בעלי חיים, כדוגמת התוכים, שנולדו אצל בני האדם רואים, לעתים, את המטפלים שלהם כהוריהם האמתיים, ובהתבגרם יכולים הם אף לראות בהם בני זוג פוטנציאליים. בגני חיות מתבצעת לעתים קרובות החתמה על ידי אדם, דבר הגורם לכך שקל יהיה לטפל בהם, לעומת זאת זה גורם להם לקשיים בהתרבות ובחיי החברה.

  • מידע נוסף
    הראשון שהגדיר את התופעה היה החוקר האוסטרי קונרד לורנץ.
    התופעה התייחסה לאפרוחים שנוהגים לעקוב אחר כל דבר ראשון שנקלע בדרכם, מיד לאחר הבקיעה מן הביצים.
    לורנץ הבחין כי אפרוחי האווזים שגידל בביתו, עקבו אחריו לכל מקום, משום שהוא היה היצור הנע הראשון שהזדמן לסביבתם הטבעית.
    לורנץ ראה, שכדי שאפרוחיו יכנסו למים וישחו, הוא צריך קודם להיכנס למים.
    האפרוחים הוחתמו על ידי לורנץ, ואי אפשר היה לשנות זאת יותר.
    מרגע זה הם העדיפו אותו והתעלמו מבני מינם.
    אומנם זה קצת דומה גם אצל תוכים אבל זה לא קורה בדיוק כך ויש להבחין בדקויות.
     ומי שלא יודע להבחין, זו בעיה שלו.


אפשר להשתמש במושג "החתמה" גם אצל יונקים או בעלי חיים אחרים, אבל אצל התוכים שלנו, אנחנו מתכוונים לא רק ל"חתמה" אלא - לכל תהליך החברות.
אם במושג "החתמה" מתכוונים רק לעובדה שהגוזל פותח את הפה בזמן שהאדם מאכיל אותו - זה בסדר.
אבל בד"כ אנחנו לא מתכוונים רק לזה אלא לכל התהליך שבו התוכי לומד לחיות בחברת בני האדם, וזה נקרא "חיברות".
הינה סרטון שמדגים את ההחתמה של אפרוחי ברווז:




וכאן סרטון שמגדים "החתמה של יונקים"