+- פורום תוכיפדיה (https://tukipedia.com)
+-- פורום: חומרי עזר למגדל (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=13)
+--- פורום: מילון מושגים (https://tukipedia.com/forumdisplay.php?fid=19)
+--- אשכול: התנהגות (/showthread.php?tid=127)
RE: התנהגות - צבי דגן - 03-01-2018
חיזוק (חיובי או שלילי)
חיזוק (positive reinforcement) = התניה
זוהי צורת למידה שבה נרכשת התנהגות מסוימת, באמצעות יצירת קשר בין ההתנהגות לבין גירוי מסוים.
קיימים שלושה סוגים של גירויים הקשורים להתניה:
- חיזוק חיובי: לאחר ביצוע הפעולה, נותנים לתוכי גירוי נעים, כמו מזון שאהוב עליו, במטרה להגביר את ההתנהגות הזו.
- חיזוק שלילי: יש למנוע מהתוכי גירוי לא נעים (כמו געירה, נזיפה, עונש אחר) כתגובה לביצוע פעולה רצויה כלשהי, במטרה להגביר אותה.
ההבדל בין שני החיזוקים הנ"ל הוא בכך שבחיזוק חיובי אנחנו נותנים משהו חיובי לתוכי, ואילו בחיזוק שלילי אנחנו מפסיקים דבר מה שלילי.
- הענשה (במקרה של תוכים - לא ממש עובד): מתן "עונש" (תגמול שלילי כגון גירוי לא נעים) כתגובה לביצוע פעולה כלשהי.
אפשרות נוספת היא מניעת קבלת החיזוק החיובי בעקבות הפעולה.
הוכח שאפשרות זו אינה יעילה ככל שמדובר באילוף תוכים.
RE: התנהגות - צבי דגן - 03-01-2018
חיי חברה
תוכים הם בעלי חיים להקתניים שמקיימים חיי חברה (social life).
בהיותו בטבע הוא מקיים קשרים חברתיים כבר מגיל צעיר וחי באינטראקציה עם הפרטים האחרים בלהקה יש לו מודעות להקתית/חברתית והוא מקיים פעולות גומלין וקשרים הדדיים עם בני מינו וגם עם ציפורים שאינם בני מינו.
התוכי ינסה להתקרב אל "חבר להקה" שמקיים איתו יחסי "חברות" ויתקוף את אלה שלא נוהגים כך.
התנהגותו הטבעית של התוכי היא חברתית, קיבוצית.
תוכים שחיים בשבי, רואים במטפל שלהם חלק מהלהקה וההתיחסות היא בהתאם.
=========================
אנו, שמגדלים את התוכי בתנאי שבי, צריכים להיות מודעים לדרך החיים שלו בטבע, ולהשתדל למלא את החסר לו באופן אופטימלי.כאמור, התוכי מתייחס אל בני האדם כחלק מלהקתו ויש להיות סבלניים ולתת לתוכי את מלוא הזמן כדי לפתח מערכות יחסים חברתיים עם בני האדם.
לא תמיד זה מובן מאליו וכל מי שרוצה לזכות ולהיכלל בסביבת ההתיחסות של התוכי, צריך לקבל זאת בזכות. התוכי הוא בעל-חיים אינטלגנטי ומכאן נובעת חשדנותו לסביבה ולבני אדם שאינם מוכרים לו.
במיוחד הדבר אמור לגבי תוכים שמלקטים את מזונם על הקרקע (כמו הג'אקו).
עליו להיות ערני לסביבה ולהיזהר מפני טורפים אפשריים, יותר מאשר תוכים אחרים שמוצאים את מזונם על העצים.
=========================
זהירות זו באה לידי ביטוי גם בהיותו בשבי ובהתיחסותו לבני האדם ועל-כן אני מצווים להיות מודעים לכך.אם רצוננו לממש את מלוא ההנאה מהתוכי שלנו, עלינו להתחשב בצביון התוכי, באופיו, לשתף את כל בני הבית ולשייך אותם בסביבת ההתיחסות של התוכי, במילים אחרות - להיות חלק מהלהקה שלו ולחשוף אותו לכמות אנשים גדולה ככל האפשר.
"חשיפה" איננה רק חזותית, היא צריכה להתבטא במשחק, מגע, ליטוף, האכלה וכל פעולת גומלין בין התוכי לסביבתו. באופן זה ייווצרו קשרים הדדיים בין התוכי לבין כל מי שנחשף אליו ולא רק לאדם אחד - המטפל בתוכי.
אין להתפלא אם התוכי מפתח יחס מיוחד אל האדם שמטפל בו ויסלוד מיתר בני המשפחה.
רק פיתוח יחסי השפעה הדדיים יגרמו לתוכי להיות "תוכי של כל בני המשפחה".
תוכים יודעים להחזיר חיבה רק למי שמעניק להם יחס ואהבה.
![[Image: Cfx4Cl2.gif]](https://i.imgur.com/Cfx4Cl2.gif){kind=small}
מעניינת העובדה שהתנהגותו של התוכי מושפעת מתהליכים ומשינויים שמתרחשים בבית.
גרושים, מוות פרידה, רעש, אלימות, תוקפנות, העדרות של אחד מבני המשפחה, שינויים בנוף הסובב אותו, נוכחות בעלי-חיים אחרים, כל אלו ועוד עשויים להשפיע על מצב רוחו והתנהגותו של התוכי.
ככל שנרחיב את מעגל ההתיחסות של התוכי - הוא יהיה פחות נתון לשינויים שאינם מוכרים לו ונשפר את מצבו הרגשי.
סיבה נוספת להרחבת סביבת ההתיחסות שלו היא משום תוחלת חיו הארוכה, לא פעם הוא עשוי להחליף את בעליו.
סביבה רחבה יותר, עשוייה להקל על ההסתגלות שלו לבעליו החדשים.
יחס סבלני ונינוח יבטיח, שהתוכי יהיה שקט, נוח לא נשכן וניחן בהתנהגות רצוייה לאורך שנים ויהווה "חבר ורע" לבעליו.
RE: התנהגות - צבי דגן - 03-01-2018
להקה / להקתני
תוכים הם בעלי חיים להקתניים שמקיימים חיי חברה (social life).
בהיותו בטבע הוא מקיים קשרים חברתיים כבר מגיל צעיר וחי באינטראקציה עם הפרטים האחרים בלהקה יש לו מודעות להקתית/חברתית והוא מקיים פעולות גומלין וקשרים הדדיים עם בני מינו וגם עם ציפורים שאינם בני מינו.
התוכי ינסה להתקרב אל "חבר להקה" שמקיים איתו יחסי "חברות" ויתקוף את אלה שלא נוהגים כך.
התנהגותו הטבעית של התוכי היא חברתית, קיבוצית.
תוכים שחיים בשבי, רואים במטפל שלהם חלק מהלהקה וההתיחסות היא בהתאם.
===================
אנו, שמגדלים את התוכי בתנאי שבי, צריכים להיות מודעים לדרך החיים שלו בטבע, ולהשתדל למלא את החסר לו באופן אופטימלי.כאמור, התוכי מתייחס אל בני האדם כחלק מלהקתו ויש להיות סבלניים ולתת לתוכי את מלוא הזמן כדי לפתח מערכות יחסים חברתיים עם בני האדם.
לא תמיד זה מובן מאליו וכל מי שרוצה לזכות ולהיכלל בסביבת ההתיחסות של התוכי, צריך לקבל זאת בזכות. התוכי הוא בעל-חיים אינטלגנטי ומכאן נובעת חשדנותו לסביבה ולבני אדם שאינם מוכרים לו.
במיוחד הדבר אמור לגבי תוכים שמלקטים את מזונם על הקרקע (כמו הג'אקו).
עליו להיות ערני לסביבה ולהיזהר מפני טורפים אפשריים, יותר מאשר תוכים אחרים שמוצאים את מזונם על העצים.
זהירות זו באה לידי ביטוי גם בהיותו בשבי ובהתיחסותו לבני האדם ועל-כן אני מצווים להיות מודעים לכך.
אם רצוננו לממש את מלוא ההנאה מהתוכי שלנו, עלינו להתחשב בצביון התוכי, באופיו, לשתף את כל בני הבית ולשייך אותם בסביבת ההתיחסות של התוכי, במילים אחרות - להיות חלק מהלהקה שלו ולחשוף אותו לכמות אנשים גדולה ככל האפשר.
"חשיפה" איננה רק חזותית, היא צריכה להתבטא במשחק, מגע, ליטוף, האכלה וכל פעולת גומלין בין התוכי לסביבתו.
באופן זה ייווצרו קשרים הדדיים בין התוכי לבין כל מי שנחשף אליו ולא רק לאדם אחד - המטפל בתוכי.
אין להתפלא אם התוכי מפתח יחס מיוחד אל האדם שמטפל בו ויסלוד מיתר בני המשפחה.
רק פיתוח יחסי השפעה הדדיים יגרמו לתוכי להיות "תוכי של כל בני המשפחה".
תוכים יודעים להחזיר חיבה רק למי שמעניק להם יחס ואהבה.
![[Image: MMY0Xl6.gif]](https://i.imgur.com/MMY0Xl6.gif){kind=small}
מעניינת העובדה שהתנהגותו של התוכי מושפעת מתהליכים ומשינויים שמתרחשים בבית.
גרושים, מוות פרידה, רעש, אלימות, תוקפנות, העדרות של אחד מבני המשפחה, שינויים בנוף הסובב אותו, נוכחות בעלי-חיים אחרים, כל אלו ועוד עשויים להשפיע על מצב רוחו והתנהגותו של התוכי.
ככל שנרחיב את מעגל ההתיחסות של התוכי - הוא יהיה פחות נתון לשינויים שאינם מוכרים לו ונשפר את מצבו הרגשי.
סיבה נוספת להרחבת סביבת ההתיחסות שלו היא משום תוחלת חיו הארוכה, לא פעם הוא עשוי להחליף את בעליו.
סביבה רחבה יותר, עשוייה להקל על ההסתגלות שלו לבעליו החדשים.
יחס סבלני ונינוח יבטיח, שהתוכי יהיה שקט, נוח לא נשכן וניחן בהתנהגות רצוייה לאורך שנים ויהווה "חבר ורע" לבעליו.
גרושים, מוות פרידה, רעש, אלימות, תוקפנות, העדרות של אחד מבני המשפחה, שינויים בנוף הסובב אותו, נוכחות בעלי-חיים אחרים, כל אלו ועוד עשויים להשפיע על מצב רוחו והתנהגותו של התוכי.
ככל שנרחיב את מעגל ההתיחסות של התוכי - הוא יהיה פחות נתון לשינויים שאינם מוכרים לו ונשפר את מצבו הרגשי.
סיבה נוספת להרחבת סביבת ההתיחסות שלו היא משום תוחלת חיו הארוכה, לא פעם הוא עשוי להחליף את בעליו.
סביבה רחבה יותר, עשוייה להקל על ההסתגלות שלו לבעליו החדשים.
יחס סבלני ונינוח יבטיח, שהתוכי יהיה שקט, נוח לא נשכן וניחן בהתנהגות רצוייה לאורך שנים ויהווה "חבר ורע" לבעליו.
RE: התנהגות - צבי דגן - 03-01-2018
מדרג חברתי
המדרג החברתי בקבוצה
מדרג חברתי הוא כלי שפותח בידי חוקרים כדי לבטא את ההבדלים ביחסי כוחות בין פרטים המנצלים משאבים משותפים.
אצל תוכים, קיים מדרג חברתי בין חברי הקבוצה.
המדרג לפיו התוכי הראשון בכיר מכולם, השני בכיר מכולם חוץ מאשר מהראשון, השלישי בכיר מכולם חוץ מאשר מהראשון ומהשני וכך הלאה.
במדרג החברתי של התוכים, אין שני פרטים בעלי דרגה זהה.
בעימות ישיר בין שני פרטים על המקום הטוב יותר ללינת לילה (הענף הגבוה ביותר שבעץ) או על משאבים מוגבלים, כגון: מזון או רבייה, הבכיר צפוי להשיג חלק גדול יותר, או אף למנוע מן הנחות את הגישה לאותו משאב.
RE: התנהגות - צבי דגן - 03-01-2018
מוחתם
- "החתמה", נקרא גם "הטבעה"
- זוהי תופעה בהתנהגות בעלי חיים: תהליך של למידה ייחודית אצל מינים שונים של בעלי-חיים, במשך פרק זמן קצר בצעירותם. ההחתמה מתרחשת בשלבי ההתפתחות הרגישים של בעל החיים, בסמוך לתחילת חייו - תקופה המאופיינת בפתיחות רבה לחידוד החושים ללימוד ולאימוץ דרכי התנהגות מסוימות.
עם סיום תקופת ההחתמה נותרות התכונות וההתנהגויות שאומצו בבעל החיים, וכמעט בלתי-ניתן לשנותן. (מתוך אנציקולופדיית Ynet)
- החתמה הוא התהליך שבו צאצא נקשר להוריו והם אליו. ההחתמה מתרחשת מיד לאחר בקיעתו או לידתו של הצאצא. תהליך ההחתמה מתבסס על מנגנון תורשתי, המשתנה ממין למין.
- ליצור קשר ישיר ובלתי אמצעי בין הצאצא להוריו, על מנת שיוכל לאתר את הוריו כדי שיגוננו עליו בתנאי סכנה, וכדי שיזינו אותו עד אשר יהיה לבוגר ויוכל לדאוג לכל מחסורו בתנאים רגילים. ההחתמה יוצרת גם מחויבות של ההורה כלפי הצאצא. מחויבות זו כוללת את הזנתו, שמירתו ולימודו של הצאצא דברים חשובים כגון תעופה ושחייה.
- עוצמת ההחתמה וחוזקה שונה בין מין למין; בחלק מהמינים, כאשר הפרט מגיע לבגרות ההחתמה מוחלפת בהתנהגות הנורמטיבית למין. אצל מינים רבים ההחתמה נדרשת לבגרות המינית, וכאשר הפרט מחפש בן זוג, הוא מחפש בן זוג מאותו מין אליו הוחתם.
- ברגעים הראשונים לאחר הלידה או הבקיעה קיים פרק זמן, השונה בין מין למין, שבו החושים נמצאים במצב של רגישות יתר. במצב זה יש קליטה משופרת של כל הסביבה, דרך מלוא החושים, ובמצב זה מתרחשת, על פי רוב, ההחתמה.
- אפרוחי האווז, למשל, מוחתמים על ידי הראשון ההולך לפניהם. אפרוחי הברכיות מוחתמים על ידי קולות געגוע, תנועה, וגודל גוף מסוים. אצל דגי הסלומון ההחתמה באה לידי ביטוי בהקשרות להרכב המים, כך שאותם דגים יחזרו למקור המים בו הושרצו ע"מ להתרבות בו מאוחר יותר.
- מאפייני ההחתמה "צרובים" באופן גנטי בכל מין. אם מין מסוים מוחתם על ידי ריח, הוא יכיר את הריח הזה כבר מלידתו, ללא כל התנסות פיזית בריח, ובפעם הראשונה שהוא יחוש בריח הזה - הוא יוחתם.
- לאופי החברתי של כל מין יש השפעה על חוזק ההחתמה. בעל חיים המנהל אורח חיים חברותי יושפע מההחתמה יותר מאשר בעל חיים המקיים אורח חיים אינדייווידואליסטי.
![[Image: OaG1rB2.gif]](https://i.imgur.com/OaG1rB2.gif){kind=small}
החתמה לבני האדם:
- כיוון שהצאצא נולד כ"לוח חלק" ("טאבולה ראסה"), החתמה יכולה להתבצע על ידי כל מי שעונה לקריטריונים הנדרשים על ידי הצאצא - כך, בעלי חיים שנולדו אצל בני האדם רואים, לעתים, את המטפלים שלהם כהוריהם האמיתיים, ובהתבגרם יכולים הם אף לראות בהם בני זוג פוטנציאליים. בגני חיות מתבצעת לעתים קרובות החתמה על ידי אדם, דבר הגורם לכך שקל יהיה לטפל בהם, לעומת זאת זה גורם להם לקשיים בהתרבות ובחיי החברה.
כך גם לגבי התוכים, תוכים שנלקחו מהקן (או שבקעו במדגרה) בגיל של מספר ימים והואכלו ע"י בני אדם, יהיו מוחתמים.
- התופעה התגלתה בשנות ה-30 על ידי קונראד לורנץ. לורנץ הבחין שאפרוחי האווזים הלכו אחריו מיד לאחר בקיעתם מהביצה, מכיוון שהוא היה היצור הנע הראשון שראו. על מנת ללמד אותם לשחות היה על לורנץ להיכנס למים לפניהם.
במקרים רבים, כאשר רק אדם אחד מטפל ומאכיל את התוכי ברוב הזמן, עלול להיווצר מצב של העדפה לאדם אחד על פני האחרים. יש אומרים שאצל הג'אקו תכונה זו בולטת יותר, אבל קיים גם אצל האחרים במיוחד, כאמור לעיל, כאשר אחד מבני הבית מטפל בתוכי (בעיקר מאכיל) והיתר - רק רוצים לגעת בו לעיתים רחוקות.
ראה גם בקישורים האלה:
RE: התנהגות - צבי דגן - 03-01-2018
מורגל - תוכי מורגל
- להבדיל מתוכי שהואכל בידי האדם, תוכי מורגל הוא תוכי שהוריו גידלו אותו עד גמילה ורק אז הוצא מהכלוב והופרד משאר התוכים.
- לא את כל כל הסוגים ניתן להרגיל וגם את אלה שכן, זה כרוך בעבודה קשה והרבה סבלנות.
- תוכי מורגל ילמד לסמוך על בני האדם שאליהם הורגל אבל יפחד מאנשים לא מוכרים.
- לוקחים תוכון צעיר, הכי טוב לקחת אותו 3 שבועות אחרי שהוא עזב את תיבת הקינון (אפשר גם בגיל יותר מבוגר).
- יושבים על כיסא מעלים את התוכי על האצבע ומלטפים אותו.
התוכי יהיה קצת לחוץ ויקפוץ לרצפה. ניגשים אליו לאט, בלי לרוץ! ומרימים אותו בעדינות חזרה.
כעבור זמן (כשעה) התוכי יהיה מותש ופשוט יישאר לעמוד עליך.
- יש תוכים שכעבור שעה יפסיקו לפחד ויש כאלה שזה ייקח להם יום שלם.
- הכי חשוב, לא להכאיב לתוכי בשום צורה ולא להעניש אותו. אם הוא נושך נושפים לו בחוזקה על הפנים והוא יפסיק.
- קיימים מספר שלבים, המעבר בין שלב לשלב, מתבצע ברגע שהתוכי מרגיש נוח עם השלב הקודם ולא פוחד, יש שלבים שידרשו להם דקות ספורות ויש שיקחו ימים. בנוסף לא תמיד ההרגלה מצליחה.
- לעמוד צמוד לכלוב ולהניח את הידיים על הכלוב, להזיז את היד על הכלוב, במעין ליטוף, ולהתקרב למקום שבו התוכי עומד.
- להכניס את היד לכלוב, ללא ניסיון לגעת בתוכי.
- לנסות לגעת בחזה של התוכי, היד תמיד מגיעה מקדימה.
- לגרום לו, ע"י לחץ על הרגליים לעלות על האצבע, תוך אמירת המילה "עלה". התוכי יעלה אבל מיד יקפוץ, יש לחזור על הפעולה עד שהוא נשאר על האצבע.
- להזיז את היד כשהתוכי על האצבע בתוך הכלוב.
- להוציא את התוכי מהכלוב על האצבע, המעבר בדלת הקטנה מאוד מלחיץ אותם (לא לשכוח להקפיד לסגור את כל הפתחים של הבית).
- הכי חשוב, הכל לאט, בלי תנועות חדות, בלי עונשים, בלי להכאיב לו ועם המון סבלנות.
RE: התנהגות - צבי דגן - 03-01-2018
מריטת נוצות
הסיבות מתחלקות לשלוש:
- סיבות רפואיות - בד"כ כאשר מדובר בטפילים על העור או מתחת לעור.
במקרה כזה, יש לערוך בדיקות אצל הוטרינר ולפטפל בהתאם להנחיות שלו.
- סיבות שקשורות לתזונה שאינה מאוזנת - שגורמת לחוסרים באבות המזון, במנראלים או מחסור רציני בויטמינים חיוניים.
בדומה ליתר בעלי-החיים, גם התוכים, זקוקים לויטמינים ומנרלים.
לפעמים חוסר מזערי, או עודף, באחד מהם עלול לגרום לבעיות.
מריטת נוצות יכולה לנבוע גם מאכילת יתר של שקדים או חמניות.
המנרלים שמדובר בהם: סידן, כלוריד, מגנזיום, זרחן, נתרן, אשלגן, נחושת וגפרית.
כמו כן, קיימים גם יסודות קורט (= יסוד שנמצא בכמויות קטנות מאד), שנדרשים בכמויות קטנות מאד וכוללים את הברזל, כרום, נחושת, פלואוריד, יוד, מנגן, סלניום, ואבץ.
לפעמים קורה שמינרלים עיקריים מגיבים עם יסודות-קורט, ולעתים נוצרים מצבי חוסר איזון בריכוזי המינרלים השונים שעלולים לגרום לבעיות.
למשל, אכילת זרחן בכמות גדולה מדי עלולה להפריע לספיגת המגנזיום.
עודף של נתרן עלול לגרום לאיבוד של סידן.
עודף של מנגן במזון עלול לגרום לחסר ברזל.
לעתים תגובה כימית בין מינרלים לויטמינים עלולה לגרום לבעיות בלתי-רצויות, למשל עודף בנחושת יגרום להרס של ויטמין C.
בד"כ התופעות האלה לא יהיו, כאשר נותנים לתוכים שלנו תזונה עשירה ומגוונת מן הטבע (מזונות טבעיים).
הבעיות עלולות לצוץ כאשר התוכים מקבלים רק כופתיות או כאשר נותנים להם תוספי מזון שונים, כמו ויטמינים באופן מלאכותי.
העמסת יתר של תוספי מזון, או של מזון מעובד (של בני אדם), עלול להביא לתוצאות שאתה מתאר.
- סיבות התנהגותיות - שבד"כ קשורות בלחץ / עקה (Stress) / מתח / דיכוי.
גם כלוב קטן מידי עלול לגרום לעקה / Stress.
![[Image: T5Hk32t.gif]](https://i.imgur.com/T5Hk32t.gif)
בהנחה שאין סיבות רפואיות והתזונה תקינה, יש לעשות את הפעולות הבאות או - את חלקן:
- לקנות "חליפת טיסה רפואית" במטרה למנוע מהתוכי את אפשרות המריטה.
החליפה היא פתרון פחות "סדיסטי" מאשר קולר / צווארון.
- לקנות "קולר" / צווארון שנראה כמו קונוס ומתלבש סביב הצוואר של התוכי.
הקולר מונע מהתוכי לקפל את הראש כלפי מטה ולתלוש לעצמו את הנוצות.
הקולר הוא פתרון וטרינארי. זה פתרון יעיל אך לא נעים, לא לך ולא לתוכי במיוחד בשלב הראשון.
ישנן הוראות מפורטות על איך לשים קולר ומהם התופעות לוואי (חייב לדעת לפני השימוש או להתיעץ עם וטרינר).
לאחר כחודשיים (כשכל הנוצות גדלו בחזרה) צריך לחנך את התוכי שלאכול נוצות זה מגעיל ולכרסם עלים, ענפים, וצעצועים זה כיף.
פה נכנס לתפקיד הספריי שנקרא "ביטר ביק" - Bitter Beak (מקור מר).
![[Image: kUZ4NDZ.jpg]](https://i.imgur.com/kUZ4NDZ.jpg)
![[Image: UgUicbU.jpg]](https://i.imgur.com/UgUicbU.jpg)
מורידים את הקולר או את חליפת הטיסה ומורחים על התוכי את הספריי המר.
מכניסים לתוכי המון דברים לכירסום והתעסקות.
כעת מצפים/מקווים שהתוכי יעדיף להוציא אגרסיות על הענפים ולא על נוצות מרות.
אחרי מספר שבועות כבר לא יהיה צורך בספריי והוא כבר יבין את העיקרון.
![[Image: y4QoNzQ.jpg]](https://i.imgur.com/y4QoNzQ.jpg)
![[Image: S9WpdBN.jpg]](https://i.imgur.com/S9WpdBN.jpg)
RE: התנהגות - צבי דגן - 03-01-2018
מריטת נוצות עצמית
- מריטה עצמית יכולה להיות בעיה מאוד קשה לפתרון.
לא תמיד ניתן לשים את האצבע על הגורם לכך.
לאחר שלילת בעיות רפואיות וחסרים תזונתיים צריך לנסות למצוא פתרונות סביבתיים, גירויים שונים ומשתנים בכלוב, שינוי של הכלוב, לעתים שינוי ריהוט מסביב לכלוב, שינוי מיקום הכלוב בבית, הבאת בן זוג ועוד.
בהמשך יש אפשרויות שונות של טיפול בחומרי הרגעה למיניהם, צוארון אליזבטני, חליפת טיסה ועוד.
כאמור תהליך הפתרון יכול להיות מאוד ממושך ומתסכל!!!
העובדה שאנו לוקחים ציפור שמעופפת באופן טבעי ומונעים ממנה לעוף/סוגרים בכלוב, זה אחת הסיבות לבעיות התנהגות אלה.
- בד"כ התופעות האלה לא יהיו, כאשר נותנים לתוכים שלנו תזונה עשירה ומגוונת מן הטבע (מזונות טבעיים).
הבעיות עלולות לצוץ כאשר התוכים מקבלים רק כופתיות או כאשר נותנים להם תוספי מזון שונים, כמו ויטמינים באופן מלאכותי.
העמסת יתר של תוספי מזון, או של מזון מעובד (של בני אדם), עלול להביא לתוצאות של מריטת הנוצות.
מריטת נוצות יכול לנבוע גם מחוסר שינה (תוכי זקוק ל- 10-14 שעות שינה בתנאי שקט וחשיכה) וגם משיעמום - חוסר בצעצועים מסוגים שונים ובמיוחד - צעצועי לעיסה.
- אם איבוד הנוצות פתאומי וקרה ביום אחד - ייתכן שנבהל או נתפס ע"י מישהו או חיה כלשהי.
אם האיבוד מתפרס על פני מספר ימים ייתכן שיש בעיה רפואית או בעיה התנהגותית סביבתית.
בכל מקרה אם אינך בטוח - מומלצת בדיקה וטרינרית.
אם הנוצות יצאו בשלמותן מתוך הזקיקים בעור בתוך שבועות בודדים יצמחו נוצות חדשות (אלא אם כן גם אלה יעברו טיפול כלשהו).
- כדי לקבל פיתרון רפואי, לא יהיה מנוס, אלא לפנות לווטרינר שיערוך לו בדיקת דם יסודית וימצא את הבעיה הספציפית.
אגב, כדאי לתת לתוכי תפריט שבועי מגוון ומאוזן ולהפסיק לו את תוספי המזון או הוויטמינים באופן מלאכותי (אם אכן הוא מקבל אותם).
RE: התנהגות - צבי דגן - 03-01-2018
סינוץ
סירוק, טיפול וטיפוח הנוצות.
פעולת סירוק הנוצות והטיפול בהן מכונה "סינוץ" (סידור נוצות). התוכים מסדרים את הנוצות בעזרת המקור והרגליים. תוכים מסוימים מסדרים נוצות האחד לשני (בעיקר מדובר בבני זוג אבל - לא רק!) כאחד מהביטויים לקשרים החברתיים שביניהם. ואכן סינוץ הדדי מתרחש רק בין תוכים החברים באותה קבוצה, ונראה כי התנהגות זו תורמת להפגת מתחים בין חברי הקבוצה.
הסינוץ ההדדי נועד גם כדי להסיר את המעטה שעוטה את הנוצות החדשות באותן מקומות שהתוכי לא יכול להגיע אליהן בעצמו.
לפעולה זו יש תפקיד נוסף והוא מיסוס ויטמינים מסדרת ה- D בשמן, שנמצא בנוצות, והחזרתו לגוף התוכי.
![[Image: oZ94YVZ.jpg]](https://i.imgur.com/oZ94YVZ.jpg)
RE: התנהגות - צבי דגן - 03-01-2018
פרי-פלייט או תעופה חופשית (Free Flight)
שחרור התוכי למעוף חופשי בטבע
- אימוני הפרי-פלייט פשוטים אבל דורשים התמדה.
- עדיף להתחיל עם גוזל גמול או על סף גמילה בתוך חדר סגור ולמשוך את תשומת ליבו עם פרי או מזון מפנק אחר.
ואז, אט אט להתרחק מהציפור ולנסות לגרות אותה להגיע אלינו ליד ולתת לו מזון שאהוב עליו (צ'ופר).
- ברגע שהציפור תתפוס את העיקרון יש לחזור עליו בשטח הולך וגדל אבל סגור.
ובמקביל לערוך לו טיולים (עם רצועה) בשטחים פתוחים כדי שילמד להכיר את הנוף בסביבה שבו אתה עתיד לשחרר אותו.
- לאחר מספר חודשי אימון בבית, צריך לעבור לאולם גדול (סגור כמובן) ולאחר שהכל עובר חלק ניתן לנסות במקום פתוח ורחב ידיים ורצוי ללא הפרעות (חוף ים לדוגמא).
- כמובן שתמיד קיים סיכוי שבמקום פתוח התוכי יבהל ויברח אולם במקום רחב ידיים יהיה קל יותר להשיגו, כמובן בתנאי שיצרנו מערכת אמון בינינו לבין הציפור.