(02-25-2026, 02:53 PM)משפחת שכטר כתב: שלום, 
רציתי לשאול האם לקנות דיסה נוספת לגוזל שלי (קוקטייל)
הוא בן 9 שבועות , מנוצה, ונגמרה לו הדיסה הקודמת
האם הוא עדיין זקוק לדיסה או שיכול להסתדר עם מזון אחר?
ואם צריך דיסה אז עוד כמה זמן ?

מלפני שבועיים בערך הוא כבר לא מתלהב מהדיסה
התחיל לברוח לי אחרי שאכל כ 3 מ"ל (במקום 10 שאכל במרץ עד אז)
הורדתי לו לפעם ביום והוא כן אכל את הדיסה יפה עד אתמול שנגמר
חוץ מזה במשך היום הוא מפצח גרעיני חמניות בלבד ואוכל עדשים מושרים

תודה רבה

1. כופתיות בגודל שמתאים לגודל התוכי - מזון בסיסי שיהיה זמין כל יום.
   
2. תערובת זרעים יבשה, שמותאמת לגודל התוכי - שלוש פעמים בשבוע.
   
3. תערובת זרעים/קטניות מושרים למשך 24-48 שעות, תוך החלפת המים כל 3-4 שעות - 1-2 פעמים בשבוע.
   בנוסף לזרעים היבשים הרגילים, התערובת תכיל גם מגוון רחב של זרעים נוספים, כמו: שעועית, חומוס, אפונה, סויה, שעורה, תירס, דוחן לבן, שיבולת שועל, אורז מלא, דורה, חיטה, מאש, חריע, כוסמת, עדשים. (לא חייבים את כולם)
   
4. ביצה קשה (כולל הקליפה) או מזון ביצים (שקונים בחנות) - 1-2 פעמים בשבוע, רבע ביצה בכל פעם.
   הערה: חשוב לתת ביצה קשה או מזון ביצים בעיקר לתוכים שנמצאים בתהליך גמילה או בעונת הרבייה, ותוכים שמאכילים גוזלים. 
   מזון הביצים מכיל ויטמינים ומינרלים חיוניים, יש לו מרקם רך מה שמקל לעיכול ע"י הגוזלים.
   ניתן לפזר את מזון הביצים על מזון לח (כמו פרות, ירקות או השרייה/הנבטה) ומגישים לתוכים.
   מזון ביצים יש לאחסן בכלי הרמטי במקרר.
   
5. ירקות ("חיים") מסוגים שונים, כמו: ברוקלי, כרובית, פלפלים מכל הצבעים, גזר, סלק, קולורבי, עלי ביבי, פלפל חריף, קישואים ולא לשכוח את הנבטים וההשריה - כל יום ירק אחר.
   
6. מעט פרות (אצל תוכים ממשפחת הלורים יש להרבות בפרות).
   כשאתה נותן תפוח עץ זכור להוציא ממנו את הגרעינים כי הם רעילים לתוכי.
   
7. אבן גיר או סבידה - זמין כל הזמן. 
   
8. מים טריים - להחליף בכל יום.
   

(02-26-2026, 09:04 AM)משפחת שכטר כתב: תודה רבה על המענה שלכם, וסליחה שאני שואל שוב - אין לי מישהו אחר להתייעץ איתו

אני לא ידע איך לעזור לו להיגמל כי כבר שבועיים פלוס אני מנסה ואין התקדמות
זה לא שאני מביא לו רק חמניות, אני שם לו את כל התערובת הרגילה אבל הוא בוחר רק חמניות
בכל השאר הוא רק משחק, מכניס לפה ומוציא, וניסיתי גם להשרות לו את התערובת וזה לא עזר.

התחלתי גמילה כבר לפני יותר משבועיים לא בכוח בכלל אלא במקביל להאכלת דייסה
כי הוא כבר לא הסכים לאכול יותר ממעט מאד דייסה והתעניין באוכל הרגיל
אבל זה נראה שהוא לא מצליח לפצח את הדוחן הקטן או שהוא לא רוצה, 
והוא גם לא מוכן לשתות מים אלא רק ממזרק...

איך אני יכול לעזור לו להיגמל? לקנות לו עוד דייסה זה יעזור לו? לא בא לי להשקיע סכום וזה סתם ילך לפח.
ועוד משהו, מישהו הביא לי כעת חבילה פתוחה של דייסה שעבר לה התאריך לפני שנתיים (הוא טוען שמאכיל איתה),
מומלץ להשתמש בזה בינתיים רק עד שנסיים את הגמילה?

(02-26-2026, 09:04 AM)משפחת שכטר כתב: אני לא ידע איך לעזור לו להיגמל כי כבר שבועיים פלוס אני מנסה ואין התקדמות
זה לא שאני מביא לו רק חמניות, אני שם לו את כל התערובת הרגילה אבל הוא בוחר רק חמניות
בכל השאר הוא רק משחק, מכניס לפה ומוציא, וניסיתי גם להשרות לו את התערובת וזה לא עזר.
תיתן לו את התערובת ללא זרעי החמניה.
התחלתי גמילה כבר לפני יותר משבועיים לא בכוח בכלל אלא במקביל להאכלת דייסה
כי הוא כבר לא הסכים לאכול יותר ממעט מאד דייסה והתעניין באוכל הרגיל
אבל זה נראה שהוא לא מצליח לפצח את הדוחן הקטן או שהוא לא רוצה, 
והוא גם לא מוכן לשתות מים אלא רק ממזרק...
ישנן דרכים אחדות לגמילה, תבדוק בכתבות האלה:

1. גמילה נכונה ולא כפויה
   
2. האכלת גוזלים באופן ידני, גמילה ותחילת תהליך החברות
   
3. איך נרגיל את התוכים לאכול כופתיות?
   
4. גמילה מדייסה
   
5.  גמילת תוכים נכונה
   

איך אני יכול לעזור לו להיגמל? לקנות לו עוד דייסה זה יעזור לו? לא בא לי להשקיע סכום וזה סתם ילך לפח.
ועוד משהו, מישהו הביא לי כעת חבילה פתוחה של דייסה שעבר לה התאריך לפני שנתיים (הוא טוען שמאכיל איתה),
מומלץ להשתמש בזה בינתיים רק עד שנסיים את הגמילה?

---

גמילת תוכי מדייסה למזון מוצק היא תהליך הדרגתי שמתחיל בסביבות גיל חודש וחצי-חודשיים.
השלב הראשון כולל הרגל לאכילה עצמאית, למשל על ידי טפטוף דייסה על האצבע, ולאחר מכן חשיפה לכופתיות, תערובת זרעים, וירקות.
יש להפחית בהדרגה את מספר ההאכלות המזרק תוך מעקב אחר משקל התוכי והאכלתו העצמאית.
שלבי גמילת התוכי:

• הכנה לגמילה (גיל 5-6 שבועות): מתחילים להנגיש לגוזל אוכל מוצק (כופתיות, זרעים, ירק) בכלוב כדי שיתחיל לחקור ולשחק איתו, גם אם אינו אוכל ממש.
  
• גמילה מהמזרק (שלב ראשון): ניתן להרגיל את התוכי לאכול דייסה מהאצבע או מכפית, מה שמעודד שימוש במקור לאכילה עצמאית.
  
• הפחתת דייסה: מפחיתים את מספר ההאכלות המזרק ביום. למשל, מ-3 ארוחות ל-2, ולאחר מכן לארוחה אחת (בדרך כלל בערב) עד שהתוכי מפסיק לדרוש אותה לחלוטין.
  
• מעקב משקל: חשוב לשקול את התוכי בכל בוקר. ירידה דרסטית במשקל מעידה שהתוכי אינו אוכל מספיק וזקוק ליותר דייסה.
  
• סבלנות: התהליך משתנה בין תוכים, וחשוב לתת לתוכי ללמוד בקצב שלו. 
  טיפים חשובים:
  תוודא שהאוכל המוצק זמין, מגוון וקל לגישה.
  תניח כלי מים נקיים ליד האוכל.
  אל תפסיק את הדייסה בבת אחת, שכן הדבר עלול לגרום לעצירת גדילה או חולשה.