לאחר מאמץ רב לחברת את הקוקטילים שלי ומחשבה אולי למסור אותם, במחשבה שאם הם לא מחוברתים ויכולים/רוצים להיות עם בני הבית ולא בקשר טוב אחד עם השניה כך שאפילו להתעסק בגוזלים שלהם הם לא יכולים אולי כדאי למסור אותם למישהו שיש ווליר גדול והם יוכלו לעוף בחופשיות ובהנאה מבלי לפחד, ולאחר שלצערי הקוואקרים בחרו להיות "ביריונים" ולאכול להם את האוכל ולצערי הגדול יותר לנשוך ולפגוע בנקבה (הייתי בטוח שלא תצא מהפציעה הזאת), בחרתי לעשות ניסיון נוסף לחזק את הקשר איתם, הניסיון הזה מראה התחלה מאוד זהירה של רצון מצידם שוב לתת אמון בי ובמקביל אחד בשנייה (כמו שכתבתי בעבר במקרה של הקוקטילים שלי איכשהו יש קשר בין האמון בי לאמון אחד בשניה).
בנתיים הניסיון הגיע בעיקר לאכילה מהיד שלי ומדיי פעם כשאני מבקש מהם לשים רגל על היד שלי הם עושים זאת.
כרגע מה שהם אוכלים לצערי זה בעיקר זרעים וכשיש להם ממש מצב רוח טוב קצת כופתיות, כל דבר אחר הם לא מוכנים בשום פנים ואופן.
מאוד מקווה שאגיע למצב שאוכל לצאת איתם החוצה עם ריתמה או לפחות להגיע למצב שהם מאמינים בי ויהיו מוכנים לעלות עליי ולהתלטף, תקוותי עוד לא אבדה, מקווה שאוכל בעתיד הלא מאוד רחוק להעלות לכאן תמונות שמראות את זה.
בנתיים הניסיון הגיע בעיקר לאכילה מהיד שלי ומדיי פעם כשאני מבקש מהם לשים רגל על היד שלי הם עושים זאת.
כרגע מה שהם אוכלים לצערי זה בעיקר זרעים וכשיש להם ממש מצב רוח טוב קצת כופתיות, כל דבר אחר הם לא מוכנים בשום פנים ואופן.
מאוד מקווה שאגיע למצב שאוכל לצאת איתם החוצה עם ריתמה או לפחות להגיע למצב שהם מאמינים בי ויהיו מוכנים לעלות עליי ולהתלטף, תקוותי עוד לא אבדה, מקווה שאוכל בעתיד הלא מאוד רחוק להעלות לכאן תמונות שמראות את זה.