בריאות

[צבי דגן]

הַטְרָיָה כירורגית
הַטְרָיָה כירורגית היא הסרת גופים זרים ורקמה מתה מפצעים.

[צבי דגן]

ויטמין D
מה עושים במקרה של ויטמין D נמוך?
הטוב ביותר לייצור ויטמין D היא פשוט להיחשף לשמש.
חשיפה של פעמיים בשבוע, למשך כחצי שעה, אמורה להספיק בשביל כל אותו שבוע.
חשיפה קבועה מידי יום למשך כעשר דקות מומלצת מאוד.
[font]אפשרות נוספת היא לצרוך את הוויטמין דרך האוכל למשל:[/font]

• כבד דגים
  
• שמן דגים (טונה, סרדינים וכדומה)
  
• כל מיני זרעים של דגנים.
  
• ביצה
  
• טחול, ושאר איברים פנימיים
  עם זאת, חשוב להבין שהכמויות של הויטמין שקיימות במאכליםהנ"ל אינן מספיקות כדי להתגבר על החוסרים בצורה מלאה.
  לכן, כדאי להשתמש בתוסף נוזלי או בכדורים (צריך למעוך ולערבב במים או במזון לח) המכילים כמויות גדולות של ויטמין D.
  

ניתן להשיג בבתי מרקחת ו/או בחנויות לחיות מחמד.
שים לב למינון - אם הם מיועדים לבני אדם, צריך לערוך חישוב לפי המשקל היחסי של התוכי.

[צבי דגן]

עידוד ליצירת ויטמינים
כדי לעודד יצירת ויטמין D ניתן להשתמש גם בתאורה מלאכותית
ישנן נורות פשוטות מסדרת T5 אלה הן נורות שמפיצות אור יום (דיילייט) בעלות טמפ' של 6,500 קלווין והתפלגות הספקטרום שלהם די דומה לשמש (מלב עניין ה- UV שהוא בריכוז נמוך).
לעומת זאת, ישנן נורות מיוחדות עבור ציפורים שבהן אחוז גבוהה של קרינת UV (בניגוד לאור יום קול וייט או וורם וייט)
נורות אלו מיועדות לתאורת מבנים ובהם אחוז אור ה-UV נמוך מאוד לעומת נורות יעודיות לציפורים שבהם הוא מהווה כ-15% ומחולק ל UVA ול- UVB.
הנורות הללו עוזרות לקבל ניצוי הרבה יותר טוב אצל תוכים וציפורים ולבריאות גבוהה יותר.
יש כאלה שיטענו שאפשר לספק ויטמין D3 בתוספי תזונה אבל לא תמיד הוא ייקלט בצורה אופטימלית בניגוד לויטמין שהתוכי מייצר בעצמו.

[צבי דגן]

חליפת טיסה לתוכי (חליפה רפואית)
חליפת הטיסה היא ביגוד "חכם" ורב פעמי בעל "כיס ניקיון" שאוגר ושומר על צרכי התוכי (הרחק מגופו) ובכך אתם שומרים על ניקיון הסביבה שלכם.
לחליפת הטיסה מוצמדת חליפת אימון שתעזור לתוכי שלכם להתרגל לביגוד החדש.
לאחר זמן ההסתגלות, תוכלו להלביש את חיית המחמד האהובה שלכם במגוון חליפות הטיסה האופנתיות שלנו.חליפת הטיסה לתוכי עשויה מבד קל במיוחד ואינה מגבילה את תנועת התוכי.
לחצו כאן בכדי לקרוא חוות דעת של וטרינרים מהארץ ומחו"ל על שימוש בחליפת טיסה לתוכי ויתרונותיהן הרבים.
ראה מאמר כאן: איך להרגיל את התוכי לחליפת הטיסה

[צבי דגן]

כלמידיה
כלמידיה (דררת) Chlamydia Pcittaci
גורם המחלה הוא חיידק Chlamydia Pcittaci, שחי כטפיל בתוך תאי בציפור. סימני המחלה מופיעים בעיקר במצבי עקה של הציפור, אך הציפור יכולה להיות נשאית ולהפריש את החיידק גם אם היא לא מראה סימנים קליניים במשך שנים רבות. העברת החיידק מציפור לציפור דרך הפרשות הציפור, האויר ואבק נוצות, בנוסף יכולה להיות העברה מהאם הנגועה לעובר בביצה. הסימנים הקליניים הנפוצים כוללים: שלשולים (צהבהבים), סימני מערכת הנשימה (הפרשות מהעיניים והאף, קשיי נשימה), חוסר תאבון , רזון, טמפרטורת גוף נמוכה וסימור נוצות. הרעלן המופרש מהחיידק פוגע בעיקר בכבד ובכליות.
לצורך אבחון המחלה יש לשלוח למעבדה דגימת דם, swab (משטח רפואי) מהפרשות הביב או העיניים.
המחלה עלולה לעבור לאדם ולכן חשוב לוודא שהציפור שברשותכם אינה נשאית או חולה!

---

• כלמידיה היא מחלה ספציפית הפוגעת בזנים וסוגים ספיציפים.
  
• כלמידיה בחתולים גורמת לדלקת בעיין אחת!
  
• כלמידיה בקנרים מאבחנים בעיות נשימה מקור פעור נשימה מאולצת.
  
• בבני אדם "מחלת התוכים" היא מחלה קשה שמלווה בחום מאד גבוה ודלקת ראות.
  בבני אדם כלמידיה גורמת גם למחלות מין.
  
• מכיוון שהכלמידיה מאד ספציפית הסיכוי שהתוכי ידבק מהחתול הוא קטן למדי.
  אפשר לעשות בדיקה ולאבחן אם החתול נושא כלמידיה.
  
• אי אפשר לחסן נגד כלמידיה.
  

  ---

  כלמידיה בחתולים לא מדביקה בעלי כנף הכלמידיה בחתול נקראת כלמידיה פליס Chalmydia Felis. וגורמת בעיקר לבעיות בעיניים וכלמידיה של התוכי נקראת כלמידיה פסיטקיס Chlamydia Psittacis והיא זו שמדביקה, או ליתר דיוק עלולה ומסוגלת להדביק תוכים אחרים ובני אדם.
  

[צבי דגן]

מחלות שמסוכנות לבני אדם - מחלות זואונוטית
העברת מחלות מבעלי כנף לבני אדם נקראות "מחלות זואונוטיות" וחשוב להכיר אותן כדי שנוכל ליהנות מגידול התוכי ללא חשש.
המחלה הזואונוטית הנפוצה ביותר בתוכים הינה כלמידיה, יחסית נפוצה בתוכים אך די נדירה בבני אדם.
רגישים יותר הם אנשים עם בעיות חיסוניות.
כלמידיה ניתנת לטיפול בסבירות גבוהה - אך לא ב-100%.
לאחר בדיקת דם של התוכי, אם התוצאה חיובית מומלץ לבצע טיפול אנטיביוטי.
מטפלים באנטיביוטיקה במשך 40 יום ואז עושים בדיקה נוספת.
יש להוציא את אבן הגיר כי זה יכול לספוג את האנטיביוטיקה.
במקביל עם לקיחת האנטיביוטיקה, טוב לתת פרוביוטיקה בשם פריים שיקל.

• טפילים חיצוניים שעוברים לבני אדם הינם מאוד נדירים (נפוצים יותר בעופות משק ויונים).
  
• סלמונלה - מחלה זואונוטית נוספת -  עוברת דרך ביצים - ואנו הרי לא אוכלים ביצי תוכים.
  
• שפעת עופות - אם יגיע ממקור כלשהו - יהיה מעופות בר או עופות משק ולא מתוכי מחמד.
  
• סה"כ אפשר לגדל תוכים בהנאה ללא חשש.
  

[צבי דגן]

מחלת המקור והנוצות
מחלת המקור והנוצות  Psittacine Beak & Feather Disease Viirus
המחלה תועדה לראשונה אצל קקדואים בטבע בערבות אוסטרליה, אך עם השנים החלו דיווחים על מינים שונים (בעיקר אוסטרלים ואפריקאים) אשר בהם נמצאה המחלה. גורם המחלה הוא נגיף ממשפחת ה- circovirus , אשר חי בבסיס הנוצות, אבק הנוצות, בדם הציפור ובמקור. בשנה האחרונה, התגלו כ- 15 זנים שונים של הנגיף, אך עדיין לא ידועה מידת אלימותו של כל זן. ציפור שנדבקה עלולה לשאת את הנגיף במשך שנים רבות עד להתפרצות סימנים קליניים. רמת ההדבקה והסימנים הקליניים תלויים בזן הנגיף, מין הציפור, גילה והמצב החיסוני בו מצויה הציפור. הנגיף פוגע בייצור הנוצות, במערכת החיסון, במוח, בכבד ובדם. ברוב המקרים המחלה סופנית ונובעת בעיקר מכשל חיסוני.
העברה והדבקה מציפור אחת לשניה דרך האויר, מגע ישיר בין ציפורים, הפרשות מפתח הביב (לשלשת), כלי אוכל ואבק נוצות.
סימנים הקליניים:
איבוד נוצות, התפתחות לקויה של הנוצות, פגיעה במקור (נגעים, צמיחת יתר), פגיעה במערכת החיסון, דכאון ואיבוד משקל.
ציפור שהיא נשאית למחלה או שהמחלה נמצאת בשלבי דגירה לא מראה סימנים קליניים, ולכן הדרך היחידה לבדוק נשאות היא בבדיקת DNA במעבדה.
לצורך האבחון, יש לשלוח דגימת דם או נוצות (נוצות - בשלב הסימנים הקליניים בלבד).

[צבי דגן]

מחלת הפצ'קו
מחלת הפצ'קו  Pacheco`s Parrot Disease
גורם המחלה הוא נגיף ההרפס.
תקופת דגירה קצרה של כ- 48 שעות, ומשך המחלה 5 ימים ועד מספר שבועות.
מהלך המחלה לרב חריף, אקוטי ומסוכן: זיהום הגורם למוות פתאומי, כשלרוב זהו הסימן היחיד.
מחלת הפצ'קו, או נגיף ההרפס, בד"כ מתפרץ בשעת סטרס (עקה) או כאשר תנאי המחייה הם לא טובים והתזונה ירודה.
מחלת הפאצ'קו נחשבת כבלתי ניתנת לריפוי וזאת בעיקר משום שהיא מתפרצת במהירות, זמנה קצר והתוכי מת במהירות.
אומנם, קיימת תרופה (antiviral acyclovir) שעשויה לעזור, אבל רק בחלק מהמקרים והטיפול די מורכב.
הדרך הטובה ביותר הייא למנוע את התפרצות המחלה ע"י שמירה בלתי מתפשרת על ניקיון הכלוב וסביבתו, בדיקת התוכי לפני הקנייה ואם יש חשש למחלה, לא להכניס את התוכי לבית.

סימנים נוספים: דכאון, איבוד תאבון, פליטת מזון, הפרשות מהאף, דלקת לחמית העין וסימנים עצביים. הסימנים פורצים לרב בזמן עקה (סטרס) לצורך אבחון במעבדה צריך לשלוח דגימת דם או swab מהפרשות העיניים ומערכת העיכול.

[צבי דגן]

מיקרופלורה טבעית
מגוון מיקרואורגניזמים, שכולל חיידקים, פטריות חד-תאיות ופרוטוזואה (קבוצה יצורים שלא שייכים לממלכת בעלי החיים, לממלכת הפטריות ולממלכת הצומח) אחרים, שחיים על ובתוך בעלי החיים, שלהם חשיבות רבה על שמירת הבריאות של בעל החיים.
אורגניזמים שונים מהפלורה הטבעית חיים בסימביוזה (חיי שיתוף, ע"י תרומה הדדית) עם בעל החיים בו הם שוכנים ומספקים לו מגוון ויטמינים חיוניים, וגם מונעים התבססות של פתוגנים בבעל החיים וכך שומרים על בריאותו.

[צבי דגן]

מריטת נוצות כרוניות (מסיבות רפואיות)
מריטת נוצות כרונית, יכולה לנבוע גם מהסיבות האלה:
אכילת יתר של שקדים או חמניות.
דלקת חריפה בעור התוכי, כתוצאה מגדילה מעוותת של הנוצות, (צריך בדיקת וטרינר שמתמחה בתוכים).
טפילים, קיימים שני סוגים שונים של טפילים שעלולים לגרום למריטת הנוצות - סוג אחד הוא טפיל חיצוני, על פני העור וסוג אחר - הוא פנימי, מתחת לפני העור, (צריך בדיקת וטרינר שמתמחה בתוכים).
חילוף חומרים בלתי סדיר ולא תקין.
בעיות הורמונאליות שונות.
חובה לבקר אצל ווטרינר שיש לו ניסיון עם תוכים כדי שיבדוק סיבות פתולוגיות.
אם תוצאות הבדיקה תהיינה שליליות, נוכל להניח שיש כאן סיבה התנהגותית.