דירוג האשכול:

**צבי דגן**

קופרופגיה
קופרופגיה היא תופעה של אכילת הצואה.
אחד הסיבות לאכילת הצואה היא כאשר קיים חוסר בויטמין מסויים (בד"כ ויטמין B) ולפעמים גם - בחלבון.
ניתן לחלק את ההסברים לכך לשתי קבוצות עיקריות: סיבות בריאותיות או התנהגותיות (פסיכולוגיות).

מבחינה בריאותית, מדברים בעיקר על אי ספיקת הלבלב, דלקת הלבלב, מחסור בוויטמין-K ו-B, או בגלל האכלת יתר במזון עתיר שומן.
יש לציין שבד"כ מופיעים סימנים נוספים כמו - שלשול.
בעניין ההתנהגותי, אציין שהתוכי נוטה להבין מאוד מהר שבדרך התנהגות זו הוא זוכה לתשומת לבו של הבעלים.
לכן הפתרון טמון בהבנה ובנטרול התופעה מכוון זה.
הסבר התנהגותי נוסף לקרופופגיה הוא למידה וחיקוי: התוכי צופה ומחקה את התנהגות המגדל - כאשר המגדל, מנקה את הכלוב ואוסף את הצואה התוכי מחקה אותו.
נקודת מבט נוספת היא כאשר ההורים מטפלים בתיבת הקינון ומנקים אותו במטרה לשמור על בריאת הגוזלים מהפרשות והרחקת ריחות שעלולים למשוך טורפים.
וכן שמירת הקן מזיהומים ובקטריות העשויים להתפתח.
קיים הסבר התנהגותי נוסף לעניין הקופרופוגיה והוא שהתוכי אוכל את הצואה של תוכי דומיננטי אחר (התופעה הזו ידועה בעיקר אצל הזאבים).
לפעמים התופעה קיימת בגלל שהתוכי רגיל לאכול מספר ארוחות ביום ואם הוא לא מקבל אותן הוא מפצה את עצמו באכילת הצואה.
כמו כן, קיים הסבר נוסף והוא - חוסר במנראלים מסויימים שהתוכי מחפש אתם גם בצואה
- אז, קודם כול צריך לזהות את הסיבה ואת סוג הקופרופגיה של התוכי שלך.
- לפעמים הוספת חלבונים מן החי, כמו ביצה קשה ואפילו בשר עוף, יכולים לפתור את הבעיה, לפחות בחלק מהמקרים.
- יש כאלה שמפזרים אבקת מרה או חרדל על הצואה (אני לא ממליץ על כך).
- לנקות את הכלוב לעיתים קרובות יותר.
- יש אומרים שתופעת הקופרופגיה נפוצה יותר בקרב התוכים הצעירים ואז הפיתרון הוא להמתין עד להתבגרותם.
- וכרגיל, במקרים כאלה, הפיתרון יהיה שילוב של מספר פעולות: ניקוי הכלוב וסילוק הצואה מספר פעמים ביום, לספק לתוכי מזון מן החי, תוספת של מינראלים (אפשר - סבידה) ובעיקר אילוף וחיזוק התנהגות חיובית.
- חלק מהפתרונות האלה, עשויים לעזור רק בחלק מהמקרים.

איך מטפלים בתופעה?

קודם כול צריך לזהות את הסיבה ואת סוג הקופרופגיה של התוכי שלך.
לפעמים הוספת חלבונים מן החי, כמו ביצה קשה ואפילו בשר עוף, יכולים לפתור את הבעיה, לפחות בחלק מהמקרים.
יש כאלה שמפזרים אבקת מרה או חרדל על הצואה (אני לא ממליץ על כך).

כמו כן, יש דרכים פשוטות יותר:

לנקות את הכלוב לעיתים קרובות יותר.
יש אומרים שתופעת הקופרופגיה נפוצה יותר בקרב התוכים הצעירים ואז הפיתרון הוא להמתין עד להתבגרותם.
וכרגיל, במקרים כאלה, הפיתרון יהיה שילוב של מספר פעולות: ניקוי הכלוב וסילוק הצואה מספר פעמים ביום, לספק לתוכי מזון מן החי, תוספת של מינראלים (אפשר - סבידה) ובעיקר אילוף וחיזוק התנהגות חיובית.
חלק מהפתרונות האלה, עשויים לעזור רק בחלק מהמקרים.

**צבי דגן**

קליקר
קליקר הוא מתקן קטן שבלחיצה עליו, משמיע צליל ("קליק").קולות הקליקים תמיד זהים, שזה חשוב בעת אילוף התוכי.הקליקר הוא כלי עזר באילוף שנקרא "אילוף באמצעות התנייה חיובית" מה שאומר שזה לא משנה, איזו פקודה או תרגיל תלמד את התוכי, הצליל הוא זה שיאמר (יתנה) לתוכי את הפעולה.
חשוב שהקליק יהיה מייד בסמוך להתנהגות הרצויה של התוכי.
ניתן ללמד את התוכי מה שאתה רוצה ועל כל התנהגות רצוייה משמיעים את הקליק ומתגמלים אותו במזון שאהוב עליו.
כך התוכי יוצר קשר בין ההתנהגות, הקליק והחטיף.במילים אחרות: תפקידו של הקליקר הוא לעשות "קליק", מעין צליל ברור בתדר אחיד.
המטרה היא לשמש דרך תקשורת ברורה בין המגדל לתוכי שלו בזמן האילוף.
בניגוד לקולות שלנו שהטון, העוצמה משתנים, "הקליק" שהקליקר לאילוף תוכים משמיע, הוא קבוע ואינו מבלבל את התוכים.
כך נראים קליקרים מסוגים שונים:
[Image: 8bTdNGi.jpg]

כדאי לעיין במאמרים האלה:

**צבי דגן**

רחצה
תוכים מתרחצים לצרכי רענון מהחום (ולא, כפי שחושבים - למטרת ניקין).
אם התוכי פוחד מהמים, אין להכריח תוכי להתקלח.
בד"כ עדיף לשים לו כלי שטוח עם מים, כדי שיתקלח בעצמו.
בימים מאוד חמים, כדאי להתיז עליו מים בעזרת מתז, בדומה לנראה בתמונה למטה.
קיימות שלוש שיטות מקובלות לרחצה:
א. קערת מים שטוחה בתחתית הכלוב (עומק המים צריך להיות כזה שהתוכי יכול לעמוד בהם - אחרת הוא יטבע).
ב. התזת מים בעזרת מתז של עציצים (יש להקפיד שאין בבמתז שאריות של כימיקלים וחומרי ניקיון).
ג. הכנסה מתחת לזרם מים במקלחת או הכיור.
כל השיטות טובות באותה מידה ורצוי להרגיל את התוכי לשיטה שנוחה לך ומקובלת על התוכי שלך.
[Image: OVDHDBO.jpg]

**צבי דגן**

פרי-פלייט או תעופה חופשית (Free Flight)
שחרור התוכי למעוף חופשי בטבע

אימוני הפרי-פלייט פשוטים אבל דורשים התמדה.
עדיף להתחיל עם גוזל גמול או על סף גמילה בתוך חדר סגור ולמשוך את תשומת ליבו עם פרי או מזון מפנק אחר.
ואז, אט אט להתרחק מהציפור ולנסות לגרות אותה להגיע אלינו ליד ולתת לו מזון שאהוב עליו (צ'ופר).
ברגע שהציפור תתפוס את העיקרון יש לחזור עליו בשטח הולך וגדל אבל סגור.
ובמקביל לערוך לו טיולים (עם רצועה) בשטחים פתוחים כדי שילמד להכיר את הנוף בסביבה שבו אתה עתיד לשחרר אותו.
לאחר מספר חודשי אימון בבית, צריך לעבור לאולם גדול (סגור כמובן) ולאחר שהכל עובר חלק ניתן לנסות במקום פתוח ורחב ידיים ורצוי ללא הפרעות (חוף ים לדוגמא).
כמובן שתמיד קיים סיכוי שבמקום פתוח התוכי יבהל ויברח אולם במקום רחב ידיים יהיה קל יותר להשיגו, כמובן בתנאי שיצרנו מערכת אמון בינינו לבין הציפור.

**צבי דגן** · 03-08-2018, 01:28 PM

קופרופגיה = אכילת צואה
קופרופגיה היא תופעה של אכילת הצואה.
אחד הסיבות לאכילת הצואה היא כאשר קיים חוסר בויטמין מסויים (בד"כ ויטמין מסדרת ה- B) ולפעמים גם - בחלבון.
אצל חלק מהתוכים (כגון - קקריקים) יכול להיות שמדובר בחוסר בויטמין B12, במקרה כזה תהיה תמותה של גוזלים לאחר הבקיעה או תוך כדי הבקיעה.
מסתבר שבמזון הביצים אין מספיק B12 ויתכן שביצים קשות עדיפות על מזון ביצים.
הנקבה אוכלת את הצואה משום שבצואה ישנם חיידקים שמייצרים ויטמין B12
ניתן לחלק את ההסברים לכך לשתי קבוצות עיקריות: סיבות בריאותיות או התנהגותיות (פסיכולוגיות).

מבחינה בריאותית
מדברים בעיקר על אי ספיקת הלבלב, דלקת הלבלב, מחסור בוויטמין-K ו-B, או בגלל האכלת יתר במזון עתיר שומן.
יש לציין שבד"כ מופיעים סימנים נוספים כמו - שלשול.
בעניין ההתנהגותי
אציין שהתוכי נוטה להבין מאוד מהר שבדרך התנהגות זו הוא זוכה לתשומת לבו של הבעלים.
לכן הפתרון טמון בהבנה ובנטרול התופעה מכוון זה.

הסבר התנהגותי נוסף לקופרופגיה הוא למידה וחיקוי
התוכי צופה ומחקה את התנהגות המגדל - כאשר המגדל, מנקה את הכלוב ואוסף את הצואה התוכי מחקה אותו.
נקודת מבט נוספת היא כאשר ההורים מטפלים בתיבת הקינון ומנקים אותו במטרה לשמור על בריאת הגוזלים מהפרשות והרחקת ריחות שעלולים למשוך טורפים.
וכן שמירת הקן מזיהומים ובקטריות העשויים להתפתח.
קיים הסבר התנהגותי נוסף לעניין הקופרופוגיה והוא שהתוכי אוכל את הצואה של תוכי דומיננטי אחר (התופעה הזו ידועה בעיקר אצל הזאבים).
לפעמים התופעה קיימת בגלל שהתוכי רגיל לאכול מספר ארוחות ביום ואם הוא לא מקבל אותן הוא מפצה את עצמו באכילת הצואה.

כמו כן, קיים הסבר נוסף והוא - חוסר במנראלים מסויימים שהתוכי מחפש אותם גם בצואה.
קודם כול צריך לזהות את הסיבה ואת סוג הקופרופגיה של התוכי שלך.
לפעמים הוספת חלבונים מן החי, כמו ביצה קשה ואפילו בשר עוף, יכולים לפתור את הבעיה, לפחות בחלק מהמקרים.
יש כאלה שמפזרים אבקת מרה או חרדל על הצואה (אני לא ממליץ על כך).

איך מטפלים בתופעה?

קודם כול צריך לזהות את הסיבה ואת סוג הקופרופגיה של התוכי שלך.
לפעמים הוספת חלבונים מן החי, כמו ביצה קשה ואפילו בשר עוף, יכולים לפתור את הבעיה, לפחות בחלק מהמקרים.
יש כאלה שמפזרים אבקת מרה או חרדל על הצואה (אני לא ממליץ על כך).
לנקות את הכלוב לעיתים קרובות יותר.
יש אומרים שתופעת הקופרופגיה נפוצה יותר בקרב התוכים הצעירים ואז הפיתרון הוא להמתין עד להתבגרותם.
וכרגיל, במקרים כאלה, הפיתרון יהיה שילוב של מספר פעולות: ניקוי הכלוב וסילוק הצואה מספר פעמים ביום, לספק לתוכי מזון מן החי, תוספת של מינראלים (אפשר - סבידה) ובעיקר אילוף וחיזוק התנהגות חיובית.

חלק מהפתרונות האלה, עשויים לעזור רק בחלק מהמקרים.

**צבי דגן**

היפראקטיביות / פעילות יתר / פעלתני / פעיל יתר על המידה
מדובר בפעילות היפראקטיביות שהיא התנהגות המאופיינת במרץ רב ואי שקט.
תוכי היפראקטיבי, גם אם הוא תוכי קטן ממדים, זקוק למרחב תעופה גדול.

**צבי דגן**

קניבליזם
קניבליזם הוא תופעה שבה פרטים (בד"כ הבוגרים והחזקים) טורפים והורגים פרטים אחרים בני מינם (בד"כ צעירים וחלשים).
קניבליזם בין בעלי חיים נפוץ במינים רבים.
קניבליזם עלול להתגלות כאשר נוצרת צפיפות בשטח המחיה (או בכלוב), והמזון מוגבל או חסר.
בעבר נהוג היה לחשוב שקניבליזם הוא נדיר בטבע, ושהתופעה מתפתחת רק במצבים קיצוניים כגון שבי או מחסור חמור במזון.
כיום מכירים בכך שהתופעה נפוצה, ובמינים רבים קיימת כחלק בלתי נפרד ממחזורי חייהם.

**צבי דגן**

תחיבה והכנסת נייר בין הנוצות
ציפורי אהבה, בעיקר הזכרים, נוהגים להתהדר בקישוט עצמם.
אם תשים נייר כסף בכלוב אז תוך זמן מאד קצר הציפור תתחיל להתקשט.
התוכי חוזר על הטקס הזה עד שבע רצועות שמעטרות את הזנב ואז עפות מחוץ לטווח הראייה.
הם עושים את זה כהתנהגות חיזורית, כדי להרשים את בת הזוג.

**צבי דגן**

"ביטר ביק" - Bitter Beak (מקור מר)
חומר שמשמש לריסוס על תוכים שמורטים את הנוצות באופן כרוני.
משמש, לאחר שהתוכי הורגל שלא למרוט וכדי שלא יתרגל למרוט מחדש.
[Image: xPfrGlj.jpg]

**צבי דגן**

התניה קלאסית
התניה קלאסית היא תהליך שבו גירוי נייטרלי שלא עורר תגובה מסוימת בעבר, מעורר בפרט את התגובה, לאחר שהופיע פעמים רבות בסמיכות לגירוי שמעורר את התגובה באופן טבעי. כתוצאה מתהליך ההתניה, גירוי נייטרלי יכול להוביל לתגובה רפלקסיבית, שלא הוביל אליה בעבר. "התניה קלאסית" היא אחד המושגים המרכזיים בביהביוריזם ובניתוח ההתנהגות. (ויקיפדיה)