מריטת נוצות
הסיבות מתחלקות לשלוש:
בהנחה שאין סיבות רפואיות והתזונה תקינה, יש לעשות את הפעולות הבאות או - את חלקן:
לאחר כחודשיים (כשכל הנוצות גדלו בחזרה) צריך לחנך את התוכי שלאכול נוצות זה מגעיל ולכרסם עלים, ענפים, וצעצועים זה כיף.
פה נכנס לתפקיד הספריי שנקרא "ביטר ביק" - Bitter Beak (מקור מר).
מורידים את הקולר או את חליפת הטיסה ומורחים על התוכי את הספריי המר.
מכניסים לתוכי המון דברים לכירסום והתעסקות.
כעת מצפים/מקווים שהתוכי יעדיף להוציא אגרסיות על הענפים ולא על נוצות מרות.
אחרי מספר שבועות כבר לא יהיה צורך בספריי והוא כבר יבין את העיקרון.
הסיבות מתחלקות לשלוש:
- סיבות רפואיות - בד"כ כאשר מדובר בטפילים על העור או מתחת לעור.
במקרה כזה, יש לערוך בדיקות אצל הוטרינר ולפטפל בהתאם להנחיות שלו.
- סיבות שקשורות לתזונה שאינה מאוזנת - שגורמת לחוסרים באבות המזון, במנראלים או מחסור רציני בויטמינים חיוניים.
בדומה ליתר בעלי-החיים, גם התוכים, זקוקים לויטמינים ומנרלים.
לפעמים חוסר מזערי, או עודף, באחד מהם עלול לגרום לבעיות.
מריטת נוצות יכולה לנבוע גם מאכילת יתר של שקדים או חמניות.
המנרלים שמדובר בהם: סידן, כלוריד, מגנזיום, זרחן, נתרן, אשלגן, נחושת וגפרית.
כמו כן, קיימים גם יסודות קורט (= יסוד שנמצא בכמויות קטנות מאד), שנדרשים בכמויות קטנות מאד וכוללים את הברזל, כרום, נחושת, פלואוריד, יוד, מנגן, סלניום, ואבץ.
לפעמים קורה שמינרלים עיקריים מגיבים עם יסודות-קורט, ולעתים נוצרים מצבי חוסר איזון בריכוזי המינרלים השונים שעלולים לגרום לבעיות.
למשל, אכילת זרחן בכמות גדולה מדי עלולה להפריע לספיגת המגנזיום.
עודף של נתרן עלול לגרום לאיבוד של סידן.
עודף של מנגן במזון עלול לגרום לחסר ברזל.
לעתים תגובה כימית בין מינרלים לויטמינים עלולה לגרום לבעיות בלתי-רצויות, למשל עודף בנחושת יגרום להרס של ויטמין C.
בד"כ התופעות האלה לא יהיו, כאשר נותנים לתוכים שלנו תזונה עשירה ומגוונת מן הטבע (מזונות טבעיים).
הבעיות עלולות לצוץ כאשר התוכים מקבלים רק כופתיות או כאשר נותנים להם תוספי מזון שונים, כמו ויטמינים באופן מלאכותי.
העמסת יתר של תוספי מזון, או של מזון מעובד (של בני אדם), עלול להביא לתוצאות שאתה מתאר.
- סיבות התנהגותיות - שבד"כ קשורות בלחץ / עקה (Stress) / מתח / דיכוי.
גם כלוב קטן מידי עלול לגרום לעקה / Stress.
בהנחה שאין סיבות רפואיות והתזונה תקינה, יש לעשות את הפעולות הבאות או - את חלקן:
- לקנות "חליפת טיסה רפואית" במטרה למנוע מהתוכי את אפשרות המריטה.
החליפה היא פתרון פחות "סדיסטי" מאשר קולר / צווארון.
- לקנות "קולר" / צווארון שנראה כמו קונוס ומתלבש סביב הצוואר של התוכי.
הקולר מונע מהתוכי לקפל את הראש כלפי מטה ולתלוש לעצמו את הנוצות.
הקולר הוא פתרון וטרינארי. זה פתרון יעיל אך לא נעים, לא לך ולא לתוכי במיוחד בשלב הראשון.
ישנן הוראות מפורטות על איך לשים קולר ומהם התופעות לוואי (חייב לדעת לפני השימוש או להתיעץ עם וטרינר).
לאחר כחודשיים (כשכל הנוצות גדלו בחזרה) צריך לחנך את התוכי שלאכול נוצות זה מגעיל ולכרסם עלים, ענפים, וצעצועים זה כיף.
פה נכנס לתפקיד הספריי שנקרא "ביטר ביק" - Bitter Beak (מקור מר).
מורידים את הקולר או את חליפת הטיסה ומורחים על התוכי את הספריי המר.
מכניסים לתוכי המון דברים לכירסום והתעסקות.
כעת מצפים/מקווים שהתוכי יעדיף להוציא אגרסיות על הענפים ולא על נוצות מרות.
אחרי מספר שבועות כבר לא יהיה צורך בספריי והוא כבר יבין את העיקרון.