מושגים כלליים

[צבי דגן]

מין פולש
מין פולש הוא מין שהתפשט בטבע בעקבות פעילות האדם (בד"כ הובא לארץ וברח מהשבי) שלא בתפוצתו הטבעית, והצליח להקים  אוכלוסייה שמתרבה ללא התערבות נוספת בידי האדם, ואפילו מצליחה להפיץ את עצמה למקומות נוספים.
בד"כ מגדירים "מין פולש" לבעל-חיים (או צמח) שנמצא מחוץ לאזור התפוצה הטבעי שלו ולא לכל מרחב התפוצה שלו.
הגדרה אחרת אומרת שהמושג "פולש" מתייחס רק למינים שנפוצו לאזור חדש וגורמים לנזקים משמעותיים לאדם או לסביבה (או לשניהם).
הגדרה נוספת, מתייחסת למינים שהתפשטו בעקבות פעילות האדם, בתוך תחום תפוצתם הטבעי, שמתבטא בצפיפות האוכלוסייה ופלישה לבתי-גידול חדשים. להגדרה זו יש שם נפרד - "מין מתפרץ".
מינים פולשים עלולים ליצור בעיות חמורות של איזון אקולוגי מקומי ולפעמים גם - עולמי.

---

רשימה של עופות פולשים בישראל (כפי שידועים לי)
אסור לייבא לישראל כחיית מחמד את בעלי החיים שמופיעים ברשימת העופות הפולשים וגם אחרים שרט"ג קבעה שהם מהווים סיכון לטבע.
כמו כן, הם אסורים בצייד, אלא רק ע"י אנשים שהוסמכו במיוחד למטרה זו ע"י הרט"ג.

1. אורג מצועף
   
2. אורג קטן
   
3. ברבר
   
4. דררה
   
5. דררה אדומת חזה
   
6. דררה אלכסנדריני
   
7. זרזיר בוהק/כחול לחיים
   
8. זרזיר בורמזי (מאינה בורמזית)
   
9. זרזיר הדור
   
10. זרזיר שחור קולר
    
11. זרזיר מצוי - גורם לנזקי חקלאות אדירים
    
12. יאורית
    
13. כסוף מקור הודי
    
14. מאינה מצויה - מתחרה משמעותית עם המינים המקומיים ודוחקת אותם
    
15. עורב הודי
    
16. פרושית אדומה
    
17. קוניור שחור ראש
    
18. תוכי נזירי – קוויקר
    
19. צוצלת (יתכן והגיע לישראל בהתפשטות טבעית)
    
20. בולבול אדום שת - גורם נזקים חמורים למטעי פירות
    

בנוסף לכך, ישנה רשימה ארוכה של צמחים פולשים.
דרכי פעולה של רשות הטבע והגנים לצמצום הבעיה:
קידום ההסברה והחינוך להגברת מודעות הציבור, המגדלים והסוחרים והבנת הנזקים.
קידום החקיקה ושיפור נהלים האוסרים את המסחר במינים בעלי פוטנציאל פלישה.
גם לגבי מינים עליהם לרשות אין פיקוח ישיר כמו חסרי חוליות וצמחים.

בעקבות שני הסעיפים הראשונים:
מניעת פלישות נוספות, תוך הקפדה על אכיפת החוקים והנהלים.
שירוש וביעור מינים שכבר פלשו מהמערכות הטבעיות.
קידום הניטור ופיתוח פתרונות לבעיה.
הקטנת הסחר בחיות אקזוטיות ואחזקתן כחיות מחמד, במיוחד בעלות סיכון גבוה.
יש לגרום לציבור להבין שאסור לשחרר חיות מחמד לטבע, גם אם עושים זאת מדאגה לבעל החיים.
השפעתו על המערכת האקולוגית אינה ידועה ואם ישרוד - עלול לגרום לנזקים.

יהיו מקרים שבהם יהיה הכרח לדלל אוכלוסיות של מינים שפוגעים קשות במערכת האקולוגית – על ידי המתה.
ועם זאת, אין אפשרות להשתלט על כל אוכלוסיית המינה בטבע, אבל ייתכן שניתן יהיה לדלל את האוכלוסיה בעיקר באזורים כמו שמורות טבע שבהם היא עלולה להזיק במיוחד.
בשום אופן, אסור לקחת את החוק לידיים ולהחליט שמותר לכל אדם לעשות איזושהי פעולה בעניין הזה.

בקשה לשותפות מהציבור הרחב, בכדי למנוע התבססות של מינים זרים נוספים ניתן לדווח על התבססות של חיית בר בטבע שאינן שייכות לפאונה (= אוכלוסיית בעלי חיים שנמצאת במקום מסוים בזמן מסוים) הישראלית,
לד"ר סיימון נמצוב - אקולוג חיות בר ברשות הטבע והגנים בטלפון 7762227- 057
במקביל יש לשלוח את הנתונים בכתב אל: חטיבת אכיפה, רשות הטבע והגנים, רח' עם ועולמו 3 ירושלים 95463
וגם העתק אל אוהד הצופה בכתובת הנ"ל או בדוא"ל:  torgos@inter.net.il