תוכי של אדם אחד
תוכים הם בעלי חיים להקתניים שמקיימים חיי חברה (social life).
בהיותו בטבע הוא מקיים קשרים חברתיים כבר מגיל צעיר וחי באינטראקציה עם הפרטים האחרים בלהקה יש לו מודעות להקתית/חברתית והוא מקיים פעולות גומלין וקשרים הדדיים עם בני מינו וגם עם ציפורים שאינם בני מינו.
התוכי ינסה להתקרב אל "חבר להקה" שמקיים איתו יחסי "חברות" ויתקוף את אלה שלא נוהגים כך.
ההתנהגותו הטבעית של התוכי היא חברתית, קיבוצית.
תוכים שחיים בשבי, רואים במטפל שלהם חלק מהלהקה וההתיחסות היא בהתאם.
אנו, שמגדלים את התוכי בתנאי שבי, צריכים להיות מודעים לדרך החיים שלו בטבע, ולהשתדל למלא את החסר לו באופן אופטימלי.
כאמור, התוכי מתייחס אל בני האדם כחלק מלהקתו ויש להיות סבלניים ולתת לתוכי את מלוא הזמן כדי לפתח מערכות יחסים חברתיים עם בני האדם.
לא תמיד זה מובן מאליו וכל מי שרוצה לזכות ולהיכלל בסביבת ההתיחסות של התוכי, צריך לקבל זאת בזכות, עקב היחס שלו א ל התוכי ולא בכוח.
התוכי הוא בעל-חיים אינטלגנטי ומכאן נובעת חשדנותו לסביבה ולבני אדם שאינם מוכרים לו.
במיוחד הדבר אמור לגבי תוכים שמלקטים את מזונם על הקרקע (כמו הג'אקו).
עליו להיות ערני לסביבה ולהיזהר מפני טורפים אפשריים, יותר מאשר תוכים אחרים שמוצאים את מזונם על העצים.
זהירות זו באה לידי ביטוי גם בהיותו בשבי ובהתיחסותו לבני האדם ועל-כן אנו מצווים להיות מודעים לכך.
אם רצוננו לממש את מלוא ההנאה מהתוכי שלנו, עלינו להתחשב בצביון התוכי, באופיו, לשתף את כל בני הבית ולשייך אותם לסביבת ההתיחסות של התוכי, במילים אחרות - להיות חלק מהלהקה שלו ולחשוף אותו לכמות אנשים גדולה ככל האפשר.
"חשיפה" איננה רק חזותית, היא צריכה להתבטא במשחק, מגע, ליטוף, האכלה וכל פעולת גומלין בין התוכי לסביבתו. באופן זה ייווצרו קשרים הדדיים בין התוכי לבין כל מי שנחשף אליו ולא רק לאדם אחד - המטפל בתוכי.
אין להתפלא אם התוכי מפתח יחס מיוחד אל האדם שמטפל בו ויסלוד מיתר בני המשפחה.
רק פיתוח יחסי השפעה הדדיים יגרמו לתוכי להיות "תוכי של כל בני המשפחה".
תוכים יודעים להחזיר חיבה רק למי שמעניק להם יחס ואהבה.
מעניינת העובדה שהתנהגותו של התוכי מושפעת מתהליכים ומשינויים שמתרחשים בבית.
גרושים, מוות פרידה, רעש, אלימות, תוקפנות, העדרות של אחד מבני המשפחה, שינויים בנוף הסובב אותו, נוכחות בעלי-חיים אחרים, כל אלו ועוד עשויים להשפיע על מצב רוחו והתנהגותו של התוכי.
ככל שנרחיב את מעגל ההתיחסות של התוכי - הוא יהיה פחות נתון לשינויים שאינם מוכרים לו ונשפר את מצבו הרגשי.
סיבה נוספת להרחבת סביבת ההתיחסות שלו היא משום תוחלת חיו הארוכה, לא פעם הוא עשוי להחליף את בעליו.
סביבה רחבה יותר, עשוייה להקל על ההסתגלות שלו לבעליו החדשים.
יחס סבלני ונינוח יבטיח, שהתוכי יהיה שקט, נוח לא נשכן וניחן בהתנהגות רצוייה לאורך שנים ויהווה "חבר ורע" לבעליו.
תוכים הם בעלי חיים להקתניים שמקיימים חיי חברה (social life).
בהיותו בטבע הוא מקיים קשרים חברתיים כבר מגיל צעיר וחי באינטראקציה עם הפרטים האחרים בלהקה יש לו מודעות להקתית/חברתית והוא מקיים פעולות גומלין וקשרים הדדיים עם בני מינו וגם עם ציפורים שאינם בני מינו.
התוכי ינסה להתקרב אל "חבר להקה" שמקיים איתו יחסי "חברות" ויתקוף את אלה שלא נוהגים כך.
ההתנהגותו הטבעית של התוכי היא חברתית, קיבוצית.
תוכים שחיים בשבי, רואים במטפל שלהם חלק מהלהקה וההתיחסות היא בהתאם.
אנו, שמגדלים את התוכי בתנאי שבי, צריכים להיות מודעים לדרך החיים שלו בטבע, ולהשתדל למלא את החסר לו באופן אופטימלי.
כאמור, התוכי מתייחס אל בני האדם כחלק מלהקתו ויש להיות סבלניים ולתת לתוכי את מלוא הזמן כדי לפתח מערכות יחסים חברתיים עם בני האדם.
לא תמיד זה מובן מאליו וכל מי שרוצה לזכות ולהיכלל בסביבת ההתיחסות של התוכי, צריך לקבל זאת בזכות, עקב היחס שלו א ל התוכי ולא בכוח.
התוכי הוא בעל-חיים אינטלגנטי ומכאן נובעת חשדנותו לסביבה ולבני אדם שאינם מוכרים לו.
במיוחד הדבר אמור לגבי תוכים שמלקטים את מזונם על הקרקע (כמו הג'אקו).
עליו להיות ערני לסביבה ולהיזהר מפני טורפים אפשריים, יותר מאשר תוכים אחרים שמוצאים את מזונם על העצים.
זהירות זו באה לידי ביטוי גם בהיותו בשבי ובהתיחסותו לבני האדם ועל-כן אנו מצווים להיות מודעים לכך.
אם רצוננו לממש את מלוא ההנאה מהתוכי שלנו, עלינו להתחשב בצביון התוכי, באופיו, לשתף את כל בני הבית ולשייך אותם לסביבת ההתיחסות של התוכי, במילים אחרות - להיות חלק מהלהקה שלו ולחשוף אותו לכמות אנשים גדולה ככל האפשר.
"חשיפה" איננה רק חזותית, היא צריכה להתבטא במשחק, מגע, ליטוף, האכלה וכל פעולת גומלין בין התוכי לסביבתו. באופן זה ייווצרו קשרים הדדיים בין התוכי לבין כל מי שנחשף אליו ולא רק לאדם אחד - המטפל בתוכי.
אין להתפלא אם התוכי מפתח יחס מיוחד אל האדם שמטפל בו ויסלוד מיתר בני המשפחה.
רק פיתוח יחסי השפעה הדדיים יגרמו לתוכי להיות "תוכי של כל בני המשפחה".
תוכים יודעים להחזיר חיבה רק למי שמעניק להם יחס ואהבה.
מעניינת העובדה שהתנהגותו של התוכי מושפעת מתהליכים ומשינויים שמתרחשים בבית.
גרושים, מוות פרידה, רעש, אלימות, תוקפנות, העדרות של אחד מבני המשפחה, שינויים בנוף הסובב אותו, נוכחות בעלי-חיים אחרים, כל אלו ועוד עשויים להשפיע על מצב רוחו והתנהגותו של התוכי.
ככל שנרחיב את מעגל ההתיחסות של התוכי - הוא יהיה פחות נתון לשינויים שאינם מוכרים לו ונשפר את מצבו הרגשי.
סיבה נוספת להרחבת סביבת ההתיחסות שלו היא משום תוחלת חיו הארוכה, לא פעם הוא עשוי להחליף את בעליו.
סביבה רחבה יותר, עשוייה להקל על ההסתגלות שלו לבעליו החדשים.
יחס סבלני ונינוח יבטיח, שהתוכי יהיה שקט, נוח לא נשכן וניחן בהתנהגות רצוייה לאורך שנים ויהווה "חבר ורע" לבעליו.