שפת גוף

[צבי דגן]

כנפיים שמוטות

להתנהגות זו קיימות מספר סיבות:
טונוס שריר (התנגדות פסיבית של השרירים למתיחה) נמוך - ההתנהגות מאופיינת יותר אצל גוזלים ששרירי הכנפיים עדיין חלשים והם מתקשים לכנס אותם ולהצמידם אל גופם.
כמו כן, תוכים ישמטו כנפיים לאחר רחצה כדי לייבש אתם.
ניסיון לקירור הגוף כאשר הטמפרטורה בסביבה גבוהה.
התוכי חש ברע.
כנפיים שמוטות שכוללת גם עמידה על ריצפת הכלוב עלול להעיד על תוכי חולה.

[צבי דגן]

מריטה וכרסום נוצות

אם שוללים את הסיבות הפתולוגיות כי אז, ישנן סיבות שונות למריטת הנוצות.
אין גורם אחד לתופעה, שעליו ניתן להצביע ואז לטפל בבעיה.
המאפיין העיקרי לבעיית מריטת הנוצות הינו שכל מקרה הוא מקרה מיוחד ויחיד בפני עצמו המצריך אבחון ופתרון אישי.
ובכל זאת, ניתן לשאול את השאלה, מהם גורמים לתוכי לפגוע בעצמו?

• אין ספק שהתעללות, הזנחה, וחוסר בתשומת לב גורמים לבעיות התנהגות כמו צרחות, נשיכות, ומריטת נוצות.
  
• חוסר בחשיפה לציפורים בוגרות שמהן ניתן ללמוד כיצד "להיות ציפור" וחוסר היכולת להתמודד עם חרדות, לחץ סביבתי ושינויים באופן חיובי.
  
• העובדה שאנו לוקחים ציפור שמעופפת באופן טבעי ומונעים ממנה לעוף, וסוגרים אותה בכלוב, זו אחת הסיבות לבעיות התנהגותיוות אלה.
  
• תוכי שמח הוא תוכי שהורגל להיות בחברת האדם = חברות ולקבל שינויים בסביבתו, ולשעשע את עצמו.
  
• חשוב מאוד שתהליך החברות ותהליך הגמילה יבוצעו ע"י מגדל תוכים מנוסה שמבין כיצד מתפתחים תוכים גם בפן ההתנהגותי והפסיכולוגי ולא רק בפן הפיזי.
  
• לרוב המריטה נובעת כתוצאה מהפרעת התנהגות מתחילה בחזה ובנוצות "פרועות.
  
• מריטה כתוצאה מבעיה בריאותית תחל לרוב בכנפיים, מתחת לכנפיים ובגב אולם ללא בדיקה וטרינרית מקיפה אין אפשרות לשלול או לאשש מריטה כתוצאה מבעיה רפואית.
  
• תזונה לקויה (יותר מדי זרעי חמניות ו/או מזון ביתי או תעשייתי), יכולים להיות גורם למריטת נוצות.
  
• קיצוץ נוצות התעופה שמשאיר קצוות חדים עלול גם לגרד ולגרום למריטת הנוצות.
  
• דיכאון עמוק או דיכאון מתמשך עלול לגרום לתוכי למרוט נוצות.
  הסימן המובהק לדיכאון אצל תוכים הוא מריטת נוצות, לכן חשוב לשים לב שהוא לא מתחיל למרוט עצמו.
  

מניעה היא המפתח היות שטיפול והשיקום לעיתים אינם אפשריים באופן מלא.

---

ולמרות הכול - מה עושים?
מריטה עצמית יכולה להיות בעיה מאוד קשה לפתרון.
לא תמיד ניתן לשים את האצבע על הגורם לכך.
לאחר שלילת בעיות רפואיות וחסרים תזונתיים צריך לנסות למצוא פתרונות סביבתיים, גירויים שונים ומשתנים בכלוב, שינוי של הכלוב, לעתים שינוי ריהוט מסביב לכלוב, שינוי מיקום הכלוב בבית, הבאת בן זוג ועוד.
בהמשך יש אפשרויות שונות של טיפול בחומרי הרגעה למיניהם, צוארון אליזבטני, חליפת טיסה  ועוד.
כאמור תהליך הפתרון יכול להיות מאוד ממושך ומתסכל!!!ועם זאת מומלץ לפעול מהקל אל הכבד לפי השלבים האלה:

1. בדיקה וטרינרית כדי לשלול מחלות וטפילים (חיידק הקלמידופילה, צואה).
   
2. התעלמות מוחלטת (ויזואלית וקולית) כשהתוכי מורט את נוצותיו.
   
3. יש לשנות את דרכי התנהגותנו ומחשבתנו, עלינו להשתמש בחיזוקים חיוביים, ליטופים ומתן חטיף אהוב כשהתוכי מתנהג "יפה".
   
4. על התוכי ללמוד שהתנהגות רצויה תגרום לו לזכות בתשומת לב והתנהגות לא רצויה (מריטה) תגרום להתעלמות.
   
5. הסחת דעתו של התוכי תפחית גם כן את היקף המריטות, מלא את כלובו בענפים וצעצועים שאותם יוכל לנשוך, תוכי עסוק ימרוט פחות מתוכי משועמם. ריבוי צעצועים משמעו שיהיו לתוכי דברים רבים אותם יוכל לנשוך עד כדי כך שלא יידע מה הצעצוע הבא בו הוא עומד לשחק.
   
6. מקלחות תכופות הן "תרופת סבתא" ידועה ומומלצת.
   
7. הוצאת אנרגיה ע"י כך שנגרום לתוכי שינפנף בכנפיו.
   
8. במספר רב של מקרים תוכי שעבר לבית חדש הפסיק את מריטת נוצותיו. וכן במקרים רבים שינוי סביבה בבית כגון שינוי חדר או כלוב חדש ישיגו תופעה דומה.
   
9. שינוי בהרגלי התזונה ושיפור התפריט.שיפור התזונה.
   
10. תשומת לב: לקיחת התוכי בידיים, ליטופים, דיבורים וכדומה.
    

[צבי דגן]

מתיחת הזנב ופריסתו

אחד מההתנהגויות התוקפניות שמצביעה על "עצבנות", אי-שביעות רצון ברורה מוחלטת, אי שקט וכעס.
אם הגורם להתנהגות זו נמשך, התוכי יחמיר את התנהגותו ויתכונן לנשיכות.
הגורמים להתנהגות זו:
התקרבותו של אדם שאינו חביב על התוכי.
חשיפה לפעילות ששנואה על התוכי.
או שנמאס לו מפעילות מסוימת.

[צבי דגן]

נדנוד (כשכוש) הזנב
התנהגות שמצביעה על שביעות-רצון, עונג, נחת, סיפוק, שלווה, רוגע ושמחה, בעיקר כאשר ההתנהגות מופיעה בסביבת אדם שאהוב על התוכי או בעת פעילות מהנה.

[צבי דגן]

נפנוף הכנפיים

תנועות חדות של אחת הכנפיים או – של שתיהן מעיד על חוסר שביעות רצון ו/או מטרד וחשש מגורם מסוים בסביבה.
יכול להיום גם ניסיון להחזיר נוצה למקומה לפני הסינוץ.

[צבי דגן]

נקישות לשון
כעקרון, נקישות לשון אלו קולות שמביעים ידידות, חברתיות ורצון לקרבה.
אופייני בעיקר אצל קוקטיילים וקקאדו.

[צבי דגן]

נשיכות של תוכים צעירים
המקור של התוכים משמש כאיבר חישה ולכן מטבעו שהוא רגיש למגע.
כמו כן הוא משמש כאיבר אחיזה (מעין רגל שלישית).
תוכים צעירים ינשכו כמעט כל דבר שהם נתקלים בו באקראי.
התנהגות זו לא נחשבת לנשיכה תוקפנית, אלא – ניסיון ללמוד ולהכיר את הסביבה הקרובה מבחינה פיזית, טעמים ומרקמים.
כך הם יכולים לנקר את האדם שעלול לפרש זאת כהתנהגות אלימה – ולא היא.
תגובה לא נכונה של האדם כלפי התוכי עלול להוביל לנשיכות תוקפניות.

[צבי דגן]

נשימות כבדות
התנהגות שיכולה להעיד על:

• אי נוחות.
  
• מאמץ יתר.
  
• או אפילו – על עליה בחום הגוף.
  
• תוכים שנמצאים בשבי ואינם מורגלים בתעופה, תהיה נשימתם כבדה, הדבר יראה כקשיי נשימה.
  התופעה תחלוף לאחר צבירת ניסיון וחיזוק שרירי התעופה.
  

[צבי דגן]

סיבוב הראש מצד לצד / עיקול / פיתול / סיבוב הראש
סיבוב הראש מצד לצד בשילוב תנועה גלית, מעיד על התרגשות מיוחדת ובקשה לתשומת לב.

[צבי דגן]

סינוץ (סירוק, טיפול וטיפוח הנוצות)

פעולת סירוק הנוצות והטיפול בהן מכונה "סינוץ" (סידור נוצות).
התוכים מסדרים את הנוצות בעזרת המקור והרגליים.
ציפורים מרבות לטפל בנוצותיהן, משום שהנוצות הן מרכיב חיוני באמצעי התעופה והן גם מגינות על הגוף מפני הגשם והקור.
תוכים מסוימים מסדרים נוצות האחד לשני (בעיקר כשמדובר בבני זוג אבל – לא רק!) כאחד מהביטויים לקשרים החברתיים שביניהם.
ואכן סינוץ הדדי מתרחש רק בין תוכים החברים באותה קבוצה (להקה), בעוד שסינוץ עצמי נמשך שניות אחדות, הסינוץ ההדדי עשוי להימשך זמן רב יותר, ונראה כי התנהגות זו תורמת להפגת מתחים בין חברי הקבוצה.
הסינוץ ההדדי נועד גם כדי להסיר את המעטה שעוטה את הנוצות החדשות באותן מקומות שהתוכי לא יכול להגיע אליהן בעצמו.

ומהו המסר של סינוץ עצמי?
הסינוץ עשוי לשמש ביטוי לתסכול או למבוכה.
האם אין זה מזכיר לכם את תנועת היד בשערותינו במצבים מסוימים?